דרך חוקיך· רבי מנחם מנדל הרטמן
דרך חוקיך [אות רמב]
ה:
שלא לנקום בחברו שעשה לו רעה שנ' לא תקום. בחינוך כ' שידע האדם שכל אשר יקרוהו הוא סיבה מהש"י ע"כ כשיצערהו אדם ידע בנפשו כי עונותיו גרמו לו ולא ישית מחשבותיו לנקום בו וכמ"ש דהמע"ה ה' אמר לו קלל ותלה הענין בחטאו ועוד נמצא תועלת בזה להשקיט הריב ולהעביר המשטמה מלב האדם ובהיות האדם שלום בין האנשים יעשה ה' שלום לנו עכ"ד. ויש לרמז מצוה ל"ת זו באות ה הרומז לפעמים נקימה כמו הא דרכך בראש. ולכן אנו אומרים על כוס ד' שהוא נגד אות ה מהשם הנכבד שפוך חמתך אל הגוים כו' לעורר עליהם הנקמה מדינא דמלכותא קדישא המשלמת בראש. אמנם ענין הנקימה לא יאות רק להש"י לבדו ואנו מבקשים שינקום הוא ב"ה וב"ש שהוא אל קנא ונוקם כפי הראוי ולהשיב כגמולו לא פחות ולא יותר. וזה נרמז בה' מאלהיך אבל אנחנו אדרבה אסור לנקום נקם כי ה' צוה לרעהו לעשות זאת והכל סיבה מאת ה'. אך עם זאת חייב הוא עונש להש"י כי בידו הי' הבחירה. אבל מאתנו אנחנו אין לנקום נקם כי מי יודע האיך הדברים מגיעים וגם כי מעשיו גרמו לו אלה. וגם כי האדם איננו ביכולת להשיב הגמול בשוה כמו שעשה לו ואולי יעשה לו רעה ביותר מהראוי אבל הש"י אל דעות ה' אמר הא דרכך בראש ר"ל שוה בשוה לפי דרכך כעל גמילות כעל ישלם. אבל לא לאדם דרכו בזה לכן אסור לנקום: