דרך חוקיך· רבי מנחם מנדל הרטמן
דרך חוקיך [אות קסג]
פ:
שלא לאכול שרץ הארץ שנ' וכל השרץ השורץ על הארץ שקץ הוא לא יאכל. עיין מצוה קנ"ה הבאתי טעם הרדב"ז ושייך ביותר למ"ז. וז"ל אור החיים הק' אומרו אל תשקצו את נפשותיכם. אל תעשו את נפשותיכם שיקוץ ובמה בכל השרץ כשתאכלו אותם כי האוכל משרצים נעשה נפשו עצמו שרץ וזה מה שהודיענו רז"ל כי באמצעות מעשה אדם ירד ממדרגתו בחי' אדם לבחי' דגים או עופות בהמות דומם צומח כפי ערך החטא וכל אלו הירידות הם בתקות התיקון כי מהדומם יעלה לצומח ומצומח לחי ומחי למדבר ויש עוד ירידה פחותה והוא כליון שאין אחריו תקוה והוא ירידה לבחי' שקצים ורמשים וזה אבדה תקותו כו' לכן צריך אדם לזהר בתוס' זהירות בכל דבר אשר יכנוס בספק זה השיקוץ עכ"ל הק'. ויש לרמוז מלת זו באות פ עד"ש במצוה ע"ג בפ' של פסל כן י"ל בפ' של פק"ד עון והוא עפ"י מ"ש בזוהר בהקדמה פ' רומז פש"ע כגוונא דחויא דכפיף רישא כו'. והנה איסור שיקוץ שקצים ורמשים הם גרועים ביותר והם מזוהמת הנחש וכמ"ש באוה"ח שכמעט אין תקוה. וצריך אזהרה יתירה ונרמז גם לפמ"ש באותיות דר"ע באות פ' פה אוסר פה חותם. ור"ל פה אוסר לאכול דברים האסורים לכן צריך לחתום פיו לשמור פיו מאוד כי צריך בזה האיסור שמירה יתירה לחתום פיו מכמה מאכלים המותרים מחשש אלו השרצי' מחמת קטנם ושכיחא היזקא מאוד והוה שוגג בהם קרוב לפשיעה הנרמז ב"פ פש"ע הנ"ל. גם כי האיסור תפעל פעולתו בנפש אף בשוגג וע"ז נאמר ונטמתם בם הש"י ישמרנו וישמור פ"ה שלנו מכל מכשול ועון מעתה ועד עולם: