דרך חוקיך· רבי מנחם מנדל הרטמן
דרך חוקיך [אות קמט]
י:
שלא לאכול כל דם שנאמר וכל דם תאכלו כו' לעוף ולבהמה. בחינוך כ' מלבד שכתבתי בחלב עוד יש טעם בדם דהוא אכזריות שיבלע בע"ח כמותו אותו דבר שהחיות תלוי בו ונפשו קשורה בו והוא הדם עכ"ד: ובמורה נבוכים כ' שעשה התורה חיזוק באיסור דם כמו בע"ז וכמ"ש ונתתי פני בנפש האוכלת דם כמ"ש בנותן מזרעו למולך שאכילת דם מביאה למין ממיני ע"ז והוא עבודת השדים ר"ל והרמב"ן כ' ונאמר כל נפש כל בשר בדם הוא כי לכל בשר באדם ובבהמה נפש בדם ואין ראוי לערב הנפש הנכרתת בנפש הקיימת וידוע כי הנאכל ישוב לגוף האוכל ואם יאכל אדם נפש כל בשר תתי' עובי וגסות בנפש האדם ותשוב קרוב לטבע נפש הבהמה כי הדם לא יצטרך עיכול שישתנה בעיכולים עכ"ד וכ"כ האברבנאל כי שאר מזונות ישתנו בשולם באצטומכא ובכבד וידחו מהם מותרות רבות עד שישוב המזון לטבע הניזון אבל הדם להיותו כבר מבושל ומעוכל בהבע"ח כאשר יאכלהו האדם יקחהו הטבע האנושי כמו שהוא ונפשו ישוב לנפש בהמה וזהר השכלה הנשפע יחשך עכ"ד והבחיי כ' אנו מקבלי התורה צריכים להיות זכי הגופות ראויין לקבל המושכלות לכן נצטוינו שנגדל טבעינו להיות רכי לב ולא אכזרים ואלו היינו אוכלים הדם הי' מוליד בנפשינו אכזריות וגסות טבע עכ"ד. והנה איסור דם נרמז באות י' ג"כ כמו חלב אך דם נרמז ביוד משם הוי"ה ב"ה שרומז היה הוה יהיה המהוה כל הויות ורומז יחיד בעולמו והוא לבטל ע"ז לפי טעם המ"נ שדם הוא בחי' עבודה זרה לכן הרחיקני הש"י מן דם ואסור חלב שהוא רק מוליד טבע רע ויצה"ר נרמז ביוד הרומז יצר כמש"ל. ויש להבין מדוע עשה ככה ה' לברוא באות י' יצה"ר כמ"ש באוד"ע הנ"ל וי"ל דיתרון האור מן החשך כי אם יתגבר על יצה"ר יהי' חשוב מאוד ונעשה י' הרומז כל דבר שבקדושה לכן כל מי שגדול מחבירו יצרו גדול ממנו כי ידיעת ההפכים אחד וכן איסור דם שהוא מוליד נפש הבהמית בנפשו נרמז באות י' להרחיק מזה כי י' רומז חכמה ושכל בחי' יצר טוב שכל אלקות י' שרותא דהויה ב"ה: