אור ברסלב
דרך חוקיך דרך חוקיך [אות קלד]

דרך חוקיך· רבי מנחם מנדל הרטמן

דרך חוקיך [אות קלד]

דרך חוקיך [אות קלג]

ם:

שלא לכבות אש במזבח שנאמר לא תכבה. מהר"ם הבבלי כ' להורות שאש המזבח מצילו מגיהנם שהכתות נפרעין מהקרבן אבר כנגד אבר והעון נפקע ואש תמיד תוקד לא תכבה לפרסם להמקטריגים שאהבת ישראל עם יוצר כל, לא יוכלו לכבות כל מים רעים שבעולם ולא תכבה כדי שהבאים לפרע מן הקרבן תמורת החוטא ימצאו תמיד שחד ולא יקטרגו ועכשיו שלחנו של אדם שאומר עליו ד"ת ומאכיל לעניים הוא במקום המזבח עכ"ד ורקאנטי כ' וז"ל כבר ידעת כי המזבח הוא הרצון והאש הגדולה עליו כי משם קבלתה וצריך לייחד האם בבת עכ"ל הק'. ובס' עיר מקלט כ' כי מזבח החיצון התחתון כנגד מה"ד של ישראל והוא מקבלת תחלה מן הקרבנות ואח"כ כל שאר כחות א"כ דין הוא שאש תמיד תוקד לא תכבה עכ"ל. ור"ל מזבח התחתון הוא דינא דמלכותא מקבלות מהקרבנות ושאר כוחות לא ימצאו אח"כ איזה יניקה לכן מצוה להניח האש כדי שיקבלו חיותם והוא כמ"ש מהר"מ הנ"ל. וי"ל בם עפמ"ש זהר קרח קע"ז ע"ב ת"ח כד האי מדבחא אחרא ]החיצון{ שארי לאתערא אתערותא כד לא ישתכחון זכאין מדבחא פנימאה קאים לקבלא ודינין משתכחי עכ"ל הרי דמזה"פ ממתיק דינא דמזה"ח. והנה מזה"פ היא בינה. ומזה"ח הוא מלכות וזה שנרמז ברקאנטי הנ"ל וצריך ליחד האם בבת היינו להמשיך מן מזה"פ למזה"ח. והנה יסוד האש נגד ה ראשונה שהיא בינה ששם הזהב סגור ומזבח החיצון הוא דינא דמלכותא סוד אש הגדולה דינא דצדק דמוקיד עלמא אך מזה"פ שם אש ממותק וממתיק לאש הגדולה דמה"ח. ונרמז באות ם שהוא בינה המציל מאשא דגיהנם כמ"ש בע"ח שער קאבי"ע פ"א וז"ל הגן הוא ם דבינה ם רביעא על בנין ו' סטרין דת"ת וכנגדן הקליפה של אימא סוד גיהנם שגם הוא סתום ע"כ הרי ם' ג"ע בינה מזה"פ פועל להציל מן ם גיהנם היונק ממה"ד. וזהו רומז שלא לכבות אש מזה"ח כדי שיתער לקבלה אש מזה"פ מנועם עליון. ותוכן דברי אוצה"ח רמז מ"ז שלא תכבה במ"ס חותם תוך חותם להשמר מאש זרה אש גיהנם ח"ו במעיינה שלא יתכבה אש הקדוש שאף שנופל לפעמים ממדרגתו יהי' בסוד גחלת שלא יכבה לגמרי וסוד מ"ס החותם לשמור מגיהנם שג"כ מציור באות ם עכדה"ק:

ולא:

תוכן העניינים

דרך חוקיך

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה