דרך חוקיך· רבי מנחם מנדל הרטמן
דרך חוקיך [אות קכט]
ח:
להביא אשם תלוי על ספק חטאו שנאמר והביא איל תמים מן הצאן בערכך לאשם. בחינוך כ' כדי שיהא אדם זהיר וירא מן החטא ויעיין בכל מעשיו שלא יבא לידי עבירה לכן צריך להביא קרבן כשלא נזהר יפה עד כדי שלא יולד לו ספק זה עכ"ד. וכ' הבחיי אשם לשון שממה להורות שחטא בדבר שראוי להיות שממה וקרבנו איל שדמיו מרובים מחטאת שהוא שעיר והחמיר הכתוב בלא הודע מהודע מפני שעל החטא שיודע מצטער עליו והדאגה הוא לו מזבח כפרה והוא ממין התשובה וזה שלא נודע לא מצטער ולא מתוודה לכן החמירה עליו התורה ולכן קרא קרבנו אשם עכ"ד. וכן מביא רבינו יונה בראש מס' ברכות. ויש לרמוז באות ח קרבן אש"ם עד"ש הבחיי מלשון שממ"ה לפי' מ"ש בש' שעג"ע ח רומז טהירו התחתונה ששם סוד שממון שלא שלטא שם רזא דמחשבה בסוד בני חת ושם הנדחים והעשוקים ע"ש בשער א"צ באריכות. ונרמז אשם תלוי שלא נודע לו שלא שלטא בו רזא דמחשבה והידיעה. וכן ח' רומז חט"א ורומז ח"ת מלשון פחד ויראה כמו ויהי חת"ת אלקים רומז כמ"ש בחינוך כדי להיות ירא חטא ר"ל שלא יבוא לידי ספק חטא. וזה הנרמז ח"ת חט"א שיהי' לו חת"ת חטא והבן. ועי"ל עפמ"ש בפרדס ח יש לה ב' צלעות עידה מצלת בימין עדה שופטת בשמאל וגוף השכינה על שניהם ]הוא חטוטרות שלה{ ורוח ד' פתוח לקבל ע"ש. וי"ל בזה אשם תלוי הבא על ספק חטא לזכות ולחוב ימין ושמאל. וע"י הקרבן שהוא כבוד השכינה יהי' לו כפרה ומחילה: