דרך חוקיך· רבי מנחם מנדל הרטמן
דרך חוקיך [אות קיח]
ח:
שלא להקטיר שאר וחמץ ודבש שנאמר כי כל שאר וכל דבש לא תקטירו כו'. בחינוך כ' לפי שענין הקרבן לעורר מחשבות טובות ע"כ כאשר ירחיק החמץ שנעשה בשהיה יקח דמיונות לקנות הזריזות בעבודת ה' והרחקת הדבש רומז למעט לרדוף אחרי דברים המתוקים עוד לפי שהשאור מגביה עצמו והדבש מעלה רתיחה תועבת ה' כל גבה לב עכ"ד והרמב"ן לפי שהקרבנות הם לרצון לה' לא יבואו מדברים המתוקים לגמרי ולא מהפכם החמוצים לגמרי רק מן המזוגים ]ללכת דרך המצוע{ עכ"ל. ויש לרמוז מ"ז באות ח' הרומז חמץ שזהו החילוק בין חמץ למצה. החית הרומז לבחי' יצה"ר המחטיא האדם כמ"ש באודר"ע ח' רומז חטא וכ"כ בזוהר והוא הגאוה שורש ע"ז ר"ל. ועוד רומז ח' צנור השמאלי שמשם יש יניקה לחיצונים כמ"ש בזוהר תצוה דף ק"פ ויש לחוש להקריב ענינים הנ"ל שהם המרבים גאוה ותאוה השייך לבחי' חיצונים ואנחנו נזהרנו לקנות שפלות וענוה והסתפקות ובאוצה"ח "שאר "חמץ "דבש ר"ת שח"ד שנותנים להם. לכן ביום הבכורים מראים להם שיש להם חלק מעט בקדושה כדי שיכניעו לגדול לכן מקריבים שתי הלחם חמץ דאז יכניעו עצמם ולא יינקו יותר מדאי משא"כ בשאר ימי השנה את"ד הק':