דרך חוקיך· רבי מנחם מנדל הרטמן
דרך חוקיך [אות קטו]
ם:
שלא לדון דין בשבת שנאמר לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת. בחינוך כ' שרצה הש"י לכבד היום הזה שימצאו בו מנוחה הכל גם לחוטאים ופושעים וחייבים עכ"ד. ונרמז באות ם סתומה שהוא בחי' בינה כנודע עיין שער הזווגים ובשער הכללים בע"ח. והוא בחי' עוה"ב שהיא תבונה והוא בחי' שבת הגדול שכולו שבת ומנוחה וכל דינין נייחין תמן. ויש לרמוז עוד בפרטות יותר בזוהר הק' ויקהל דף ר"ג ע"ב ת"ח כיון דאעל שבתא ואתטמר ההוא מדורא כל אשין דאשא קשיא אתטמרו ואתכפיא ואפי' אשא דגיהנם וחייבי גיהנם נייחין כו' ובגין דלא לאתערא אשא אחרא אתמר לא תבערו אש כו' ביום השבת עכ"ל הרי אזהרה זו שלא לעורר אשא אחרא דינא דגיהנם. ויש לרמוז זה באות ם עפמ"ש בע"ח שער קיצור אבי"ע פ"א וז"ל נגד ג"ע נקודה סתימאה כו' ששם יסוד אמא מתלבשת תוך ו"ק דז"א לכן ג"ע טבור העולם וכן כל הישוב שהוא א' מששים בגן כי הגן הוא ם' דבינה ם רביעא על ו' סטרין דת"ת וכנגדן הקליפה של אמא הוא הגיהנם שגם הוא סתום ואינו נגלה עכ"ל הרי דגיהנם הוא ם קליפא של אמא והדנין בשבת מעוררין אשא אחרא שהוא גיהנם הנרמז בסוד ם:
מתחת: