דרך חוקיך· רבי מנחם מנדל הרטמן
דרך חוקיך [אות פג]
ה:
שלא יקח הדיין שחד שנאמר ושוחד לא תקח. בחינוך כ' ואף אם ידון הדין לאמתו אסור ליקח שחד מפני ההרגל שיבוא לפעמים לדון דין שקר ואפי' שוחד דברים אסור לקבל אלא יראה עצמו כאלו אינו משים אל לבו כלל לאלו הדברים אם יכבדוהו או לא עכ"ד: ויש לרמוז מ"ז באות ה מתמונ"ה דאות ה רומז מלכות שמים דינא דמלכותא כמ"ש בפרד"ס אות ה רומז ירח כחצי גורן עגולה בצורת ד שבה ובאמצע החצי גרן שהם הסנהדרין האב ב"ד יושב והוא ו' קטנה שבדלת והכל נרמז במלכות כי הוא מוצא הדין עכ"ל ונרמז כי אסור לעשות בדין איזה תמונה אחרת מלבד הדין אמת דשם בדינא דמ"ש נאמר אשר לא יקח שחד בדין שלמעלה. ועוי"ל אות ה' אתא קלילא דלית בה מששותא כלל כלומר שאינו מקבל שום ישות וממשות רק כפי הניתן לה מספירות עליונות הפועלות ע"י כי לית לה מגרמא כלום רק הדין דין אמת. ועוד יש לרמוז בדרכי תורה ועבודת ה' שלא לחשוב ח"ו שום פניה ומחשבת חוץ או לשם ממון וכבוד המדומה שהוא תמונת כל כמ"ש בחו"ה אשר לחנף אין תכלית לנעבדיו. שהוא מקבל שחד בעבודתו לשם זרים ח"ו. וצריך האדם להזהר מאוד משחד כזה ח"ו שהוא ע"ז ותמונה וצריך לייחד כל מעשיו להש"י לבדו. ונרמז באות ה' עד"ש האריז"ל בכוונת תורה לשמה לשם ה'. והיינו לאקמא שכינתא מעפרא ה' תתאה ואם זוכה לכוין כן בתורה ותפלה לא יירא מן שחד היצה"ר והבליו לשם ממון וכבוד וכדומה כי במקום שיש יחוד קוב"הו אין שטן ופגע רע וכן יש לרמוז עפמ"ש בס' חסידים אם יעלה במחשבתו איזה התפארות מב"א בתפלה יחשוב מה בצע לי אם יכבדוני בני אדם אשר בעפר יסודם היום כאן ומחר בקבר טוב לי להתרצות עם אדון כל הארץ חי וקיים לעד לייחד לבבי אליו ע"כ הרי העצה להנצל משחד היצה"ר ע"י זכרון יסוד העפר שהוא אות ה כמ"ש בע"ח שער קאבי"ע ע"ש. ותו"ד אוצה"ח הלקח שחד גורם הנהגה דצדק דלא אקדימת קסטא לברא מחמת שדיניה תקופים אוחזות בידים ומבקשות רחמים לקבל זכותם ומשפעת להם עושר וכבוד ואח"כ כשההכרח לירד הדין אז אוקיד עלמא בשלהבותא וכ"ז גורם ראשיה בשחד ישפוטו שמחמת חטא הנהגה הזאת גלתה השכינה ה' בתראה ומשפעת לשרי אומות הרשעים והיא כעין נתינת שחד שלא יקטרגו על בנין קדישין שמוני נוטרה את הכרמים והנהגתה בשחד לדייני אוה"ע עכ"ד הק': אשר: