דרך חוקיך· רבי מנחם מנדל הרטמן
דרך חוקיך [אות ע]
ה:
שלא לקלל את השי"ת בשם או בכנוי בכל לשון שבעולם. שנאמר אלקים לא תקלל. בחי' כ' לפי שמתרוקן האדם במאמר ההוא מכל טובה כי באותו דבר שהבדילו הש"י לטובה ובו נעשה אדם והוא הדבור שנבדל בו מבהמות יבדיל א"ע לרעה להוציא א"ע מגדר הדעת ונעשה כשרץ נמאס ולמטה ממנו עכ"ד. ויש לרמוז זה הענין באות ה הרומז עולם הדבור ה' תתאה וכטעם ושם ה' שנית פועה מלשון דבור כמ"ש בס' אור תורה. ובזה הדבור פוגם ח"ו בהא תתאה דהוא ד לפעמים כשיורדות לעולם הבריאה כמ"ש בפע"ח שער ראש חדש וכשנתעלית נעשית ה'. וז"ס ה' דלית הוית והנה זה הרשע פוגם בבחי' זו כשהיא ד ופוגם גם בה' אחרונה שנעשית מן ד הזו כשעולות לזווג עם דכורא ו'. וכן יש להוציא מזוה"ק אמור ק"ו ויקוב בן האשה הישראלית כמד"א ויקב חור בדלת"ו רזא דמלא דנטיל ה' דשמא קדישא ולייט ודא הוא נקובא דנקיב שמא קדישא כו' בג"כ נטלית זיינין דמלכא ונקמית נקמהא עכ"ד. הרי דפגים בה"א אחרונה ע"י שעשה נקיבא בדלת"ו שהוא ד וכן נרמז עוד שם אד"נ ב"ה נקרא ג"כ דלת ושער שהוא תרע"א מספר אלף דלת נון יוד תרע"א דמלכא והוא מלכות שמים בחי' ה' אחרונה ורומז בדלת"ו דהיא דל"ה ועניה כנודע. וזה שכ' בזוה"ק בג"כ נטלית זיינין דמלכא כי הוא מידה זיין ושם חרב פיפיות בידה דינא דמלכותא וכן רומז ה' הא דרכך בראש. ומהר"ם כ' בדלתו באות ד מאחד שנעשית מאחד אחר ח"ו והוא ע"י קללת הש"י כופר באחדותו ית"ש והנהגת מלכותו הנרמז באות ה' מידת מלכותו ית"ש ומלכותו בכל משלה:
לך: