דרך חוקיך· רבי מנחם מנדל הרטמן
דרך חוקיך [אות לה]
י:
שלא לנאף עם אשת רעהו שנאמר לא תנאף. בחי' כ' ג' טעמים הא' שלא יתערבו ענפי הזרע שלא במינה. והש"י חפץ שיהא כל עולמו עושין פירות למיניהם עש"ה. והוא כעין איסור כלאים. ב' כי יהי' סיבה שלא נודע מי האב ויכשלו בעריות כי לא יודעו הקרובים ומלאה הארץ זימה וכן יכשלו בכבוד אב. ג' שהוא גזל הבעל המקפיד ע"ז מאוד עכת"ד. והנה טעם הא' היא כעין כישוף וכלאים שהם עירוב כוחות הזרות ומהם יולד כח אחר הנפרד מאחדותו ית"ש וכן מן אשת איש יולד ממזר כח זר חוץ מן הקדושה. וזהו תועבה לפני הש"י מקור האחדות. וזהו נרמז באות י' הרומז יחודו ית"ש כמ"ש באודר"ע. וטעם הב' שלא יכשלו בעריות כל העולם. והוא גדר ערוה שהוא קדושה נרמז באות י' חכמה שהוא קודש. גם נרמז גזל הבעל ביוד מן מבי"ת כי ביתו זו אשתו המקודשת לו לבדו ומיוחדות לו ביחוד קדושה ברכה. וזהו המנאף עמה גוזל ממנו ביתו המיוחדת ביוד יחידא דילי' ועשה פגם בבי"ת שלו. ועוי"ל עפמ"ש בס"ק איש ואשה שכינה שרויה ביניהם אותיות י"ה וכן י"ל דאיש הוא המשפיע והוא נרמז בשם שד"י יסוד המשפיע והאשה הוא שדה דילי' עד"ש ונסתפחה שדהו. ואז שם י"ה ביניהם ואם יטמאו עצמם שלא במינם הרי נשאר אש אש שד שד. וביער בשדה אחר ואין מכבה. ונעשים בחי' א"ש זר של שדי"ם ומזיקים ר"ל כי יולד מהם מזיקים ונגעי ב"א וצורת ממזרים לסט"א וכמ"ש בשל"ה בטמ"ז שגורם שהת"ת לא ישפיע למלכות כ"א לחיצונים נמצא פגם בב' יודין מן איש ומן שדי ובב' ההין מן אשה ושדה ונרמז אות יוד פשוט י' ומלא יוד ונגד האיש שפגם בב' יודין נרמז ביו"ד מלא שמספרה ב' יודין ונגד האשה שפגמה בב' ההין הרי י' פשוט משום דכל מצוה נרמז באות אחד מעשה"ד לכן מצטרף הכל לאות א'. ונרמז באיש ביוד מלאה לפי שהאיש כולל גם האשה שהיא מילוי שלו וד גי' י':