אור ברסלב
דרך חוקיך דרך חוקיך [אות כד]

דרך חוקיך· רבי מנחם מנדל הרטמן

דרך חוקיך [אות כד]

דרך חוקיך [אות כג]

מ:

שלא לצאת בשבת חוץ לתחום שנאמר אל יצא איש ממקומו ביום השביעי. בחינוך כ' כדי שנדע שהעולם מחודש ולא קדמון כמ"ש כי ששת ימים עשה ה' כו' ע"כ כדי לזכר בדבר הזה ראוי שנניח במקום אחד כלומר שלא נלך רק בדרך טיול וענג ובהליכות י"ב מילין יש טורח רב עכ"ל. והנה יש להתבונן בדה"ק איך נדע מאיסור תחומין. אמונת חידוש עולם יותר מכל איסור מלאכות בשבת. גם צ"ל אומרו בהליכת י"ב מילין יש טורח רב. מה פסקה דוקא בי"ב מילין יש טרחה רבה הלא כאיש גבורתו לאחד דרך רב ולא מעט הוה ג"כ טורח גם למה נאמרה מ"ז דתחומין שהוא בחי' מקום של שבת בפ"ע קודם אזהרת כל ל"ט מלאכות. וי"ל בס"ד דהנה הקב"ה נק' מקום כי הוא מקומו של עולם כביכול. והוא דהמקום הוא תמיד קודם להדבר המתקומם בו. כמו שהמחדש הוא קודם להמחודש ממנו בהחליט לכן נק' הקב"ה מקום לפי שהוא קדמון לכל והוא המחדש לכולם. והנה שבת הוא עדות על חדוש העולם לכן נגבל בו ג"כ בחי' מקום. והנה ארז"ל שבת שמא דקוב"ה דאיהו שלים מכל סטרין ור"ל שבת הוא שם הוי"ה ב"ה הרומז חידוש עולם המהוה כל הויות ומשם הוי"ה יוצא י"ב צרופים שהם נגד י"ב גבולי אלכסון הכולל כל מקומות. והנה י"ב צרופים הם נגד י"ב שבטים שהם ד' דגלים לד' מקומות בד' רוחות עולם והם י"ב גבולים וד' דגלים נגד ד"א הוי"ה ב"ה ויב"ש נגד יב"צ הוי"ה הנ"ל. לכן רומז שבת על בחי' המקום שבי"ב גבולים ושם הוי"ה ב"ה דאיהו שלים מכל סטרין היינו יב"צ וי"ב גבולים והוא בחי' מקום הרומז על חידוש עולם כמו שהמקום קודם להמתקומם כן הש"י נק' מקום כמו שם הוי"ה שלו הרומז מהוה כל הויות היה הוה יהיה. לכן נאמר י"ב פעמים שבת בתורה לרמז הזה. וכן הי' מחנה שכינה י"ב מילין נגד ד' דגלים שהיו מחנה שכינה לכן בש"ק שהוא נגד מקום הנ"ל אסור לצאת חוץ לי"ב מילין דהוא חוץ למחנה שכינה והיוצא משם הוה טורח רב כי יוצא מגבול קדושת שבת אל בחי' חיצונית העולם. ובזה נדע מאיסור תחומין חידוש עולם כי תחומין מורה על בחי' המקום שהוא קודם ולכן נאמר איסור תחומין קודם כל מלאכות שבת לפי שהמקום קודם לכל כמו שהמחדש קודם וכן נרמז כי הי"ב מילין הם נגד י"ב שבטים ויב"צ צרופי הוי"ה המתגלים ונרמזים בשבת לכן הוה טורח לב"י אם יצאו מגבולם שהוא גבולם ממש ובפרט לפמ"ש בכוונת האריז"ל י"ב מילין הם ג' פרסאות שהם חלל נה"י דעשי' שנשאר פנוי ולמטה מזה הוא מקום הקליפות לכן היוצא חוץ מי"ב מילין שהם נה"י דעשי' יוצא לחלל שלהם ומביאם לקדושה ג"כ. וזה נק' טורח רב לב"י שיוצא לרשות הקליפות ח"ו. ויש לרמוז ענין הזה באות מ עפמ"ש בפרד"ס ויש מי שפי' כי מ חוטמה ו' הוא ת"ת יעקב וגגה העליון אברהם חסד וקרקעיתה התחתון הוא יצחק וכותל שמאחריה הוא השכינה נמצא מ ד' חיות המרכבה ועיקרה בשכינה מלכות כזה)(עכ"ל הרי מ' רומז ד' רגלי המרכבה שהם ארגמן והם ד' דגלים שהם תקונא דשכינתא כמ"ש בזוהר ויחי ששם י"ב שבטים בי"ב מילין והוא סוד תחום שבת מחנה שכינה מחנה ב"י בדגלי מדבר שנלמד תחומין משם שזהו נקרא מקומו של יום השביעי בחי' מלכות שכינתא קדישא עוד נרמז במ' צורת כ"ו גי' שם הוי"ה ב"ה שמא דאיהו שלים מכל סטרין כנ"ל שהם יב"צ הוי"ה נגד י"ב גבולים י"ב שבטים י"ב מילין וכנ"ל. וכן נרמז בשם הוי"ה בחי' מקום כזה יפ"י הפ"ה ופ"ו הפ"ה גי' מקום שהוא מקומו ש"ע. ובשבת איהו שמא דקוב"ה בחי' מקום וכנ"ל. ועוד יש להסביר דהנה שבת הוא הכללות שהוא שמא דקוב"ה כלל כולם והוא בחי' כללות מקום כנ"ל. וכן כללות כל מקומות שבעולם הם י"ב גבולים שהם גבולי אלכסון. וחוץ מהם הוא פרט והם פרטיות אל הכלל. לכן היוצא בשבת חוץ מי"ב מילין שהם נגד י"ב גבול אלכסון יוצא מן הכלל אל הפרט ובזה יוצא מן המנוחה אל הטורח שכ' בס' החינוך. והנה מצאתי אח"כ בס' דברי חים ש"ק רומז על בחי' המקום כמ"ש שבו איש תחתיו כו' וברוך שכוונתי:

תוכן העניינים

דרך חוקיך

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה