דרך חוקיך· רבי מנחם מנדל הרטמן
דרך חוקיך [אות יב]
י:
שלא לאכול תערובות חמץ שנאמר כל מחמצת לא תאכלו. בחינוך כ' ג"כ זכר ליצ"מ. וי"ל דזכרון הזה רומז כי במצרים היינו משוקעים בטומאת ערות הארץ והוא שמצת זוהמת הנחש דהוא היצה"ר שאור שבעיסה. ואם היינו עומדים שם עוד כרגע היינו נחלטים לצמיתות לכן לא הספיקו בצקם של אבותינו להחמיץ ויצאו בחפזון שלא יתערב ח"ו היצה"ר בנו לעולם. כי החילוק בין חמץ למצה הוא משהו והוא נקודה קטנה אות י' נקודה היהודית המבדיל בין ה' ל-ח חמץ ומצה. וזהו הנרמז באות י' מן אלקיך נקודה היהודית שלא יתערב לנו בין חמץ למצה שלא יהי' תערובות חמץ באדם. ועוד רומז שלא יתערב בין מצוה לעבירה. כי היצה"ר מסמא עיני האדם לומר על עבירה שהיא מצוה ולהיפוך ומערב בין חמץ למצה. והוא נרמז באות י' שהוא קוץ של ד אשר ע"י הקוץ נדע להבדיל בין אחד לאחר ובאם לא ניכר י' הזה הוה תערובות חמץ ח"ו והוא במשהו כמו י' כי הוא ענין דק מאוד וקלוש להבין ולהשכיל על דרכיו את מי הוא עובד כל ימיו ואם אין ברוחו רמיה ח"ו. עוד י"ל דהנה ד"א הוי"ה הם נגד ד"ע אבי"ע. וידוע עשי' נגד ה"א רובו רע, יצירה ו' מחצה על מחצה. בריאה ה"ר רובו טוב. אצילות י' כולו טוב ושם לא יגורך רע. לכן רומז אות י' נגד אצילות שאין שם שום תערובות חמץ כלל וניצול מכל מחשבות זרות ומכל פניות שבעולם רק בלתי לה' לבדו ויהיו כל מעשיו מיוחדים לשמו ית"ש כנרמז באות י' יחיד בעולמו כמ"ש באודר"ע: