דרך החיים· רבי יעקב לורברבוים מליסא
הלכות הנהגת האדם בבוקר · דיני נטילת ידים שחרית
(א)
בשחרית תיכף כשיעמוד ממשכבו יטול ידיו ואסור לילך ד"א בלא נט"י ויעשה צרכיו ואח"כ יטול ידיו פעם שנית ויברך על נט"י וגם אשר יצר [מ"א סי' ד']:
(ב)
לא יגע בידו קודם נטילת שחרית לא לפה ולא לחוטם ולא לאזנים ולא לעינים [שם]. ואם נגע במאכל הוא חשש סכנה וכן יש ליזהר בשחרית שיטילו הקטנים ידיהם כי הוא חשש סכנה שנוגעים במאכלים בלא נטילה [פ"מ שם]:
(ג)
טוב להקפיד בנט"י שחרית בכל הדברים המעכבים בנט"י לסעודה אם אפשר [ועיין לקמן בה' נט"י לסעודה איזה דברים מעכבים] אבל אם אי אפשר אינו מעכב לא כלי ולא כח גברא ולא שאר דברים הפוסלין בנטילת ידים לסעודה [שם] וכן ניגוב אינו מעכב:
(ד)
מים הפסולים לנטילת ידים לסעודה [כמו שיתבאר אי"ה] כשרים לנט"י שחרות ומברך על נטילת ידים [א"ר שם]:
(ה)
נטילת ידים שחרית אין נוטלין ע"ג קרקע אלא לתוך כלי [ואפילו ע"ג קיסמין אסור] ומי הנטילה של שחרית לא יתן לפני בהמתו ולא ישפכם בבית ולא במקום שעוברים שם בני אדם [מפני חשש סכנה] [שם]:
(ו)
נוטל כלי של מים ביד ימינו ונותנו ליד שמאלו כדי שיריק המים על ימינו תחילה ויטול כל יד שלש פעמים פעם אחת על יד ימין ופעם אחת על יד שמאל ויטלם עד פרק הזרוע וצריך לפשוט הכפות כדי לקבל הטהרה כמי שרוצה לקבל דבר ויגביהם כנגד הראש [מ"א שם בשם כתבים]:
(ז)
לא יטול ממי שלא נטל ידיו שחרית אבל להביא מים מותר מי שלא נטל ידיו [מ"א שם]:
(ח)
אם שיכשך ידיו לתוך כלי של מים עלתה לו נטילה לק"ש ולתפלה [ויברך על נט"י] אבל לא לרוח רעה שעליהן וכן אם שיכשך ידיו בשלש מימות מחולפות גם כן עלתה לו רק לק"ש ולתפלה אבל לא לרוח רעה שעליהן וצריך ליטול ידיו עוד פעם אחרת להעביר הר"ר שעליהן [שם]:
(ט)
אם היה ניעור כל הלילה יש להסתפק אם צריך ליטול ידיו שמרית להתפלל ולהעביר רוח רעה מעל ידיו ולכן יטלם בלא ברכה ואפילו אם היה ישן מעט ביום ואח"כ היה נעור בלילה אף דבין אם הלילה גורם או השינה צריך נטילה מ"מ א"צ ברכה דלר"ר לבד לא תיקנו ברכה [מ"א ס"ק י"ב ע"ש]:
(י)
השכים בבוקר קודם עלות השחר ונטל ידיו אח"כ כשיאיר היום צריך ליטלם פעם שנית בלא ברכה ולכן כשאומרים סליחות שמשכימין קודם אור היום צריכין ליטול ידיהם שנית כשיאיר היום [שם]:
(יא)
ישן ביום כשיעור שיתין נשמין יטול ידיו בלא ברכה אבל פחות משיעור שיתין נשמין אין צריך ליטול ידיו [שם]:
(יב)
אלו דברים צריכי נטילה במים הקם מהמטה והיוצא מבית הכסא ומבית המרחץ והנוטל צפרניו והחולץ מנעליו בידיו והמשמש מטתו והנוגע בכינה והמפלה את כליו אפי' לא נגע בכינה והנוגע בגופו בידו. ומי שעשה אחת מכל אלו ולא נטל ידיו אם ת"ח הוא תלמודו משתכח ממנו ואם אינו ת"ח הוא יוצא מדעתו [שם]:
(יג)
צריך ליזהר בתפלה שלא יגע בשוק או בירך ובמקומות המכוסים באדם לפי שיש שם מלמולי זיעה וכן שלא לחכך בראשו אבל במקומות המגולים בראשו ובפניו ומקוה המגולה שבזרועותיו היינו עד הפרק שנקרא (עלענבאגין) אין להקפיד וכן מותר ליגע בצוארו עד החזה [שם]:
(יד)
ואם אין לו מים יקנח ידיו בצרור או בעפר או בכל מידי דמנקי וצריך לנקות אפילו גב היד ויברך על נקיות ידים ויועיל לתפלה אבל לא להעביר הר"ר שעליהן [ואף שלתפלת מנחה אין מברכין מן הטעם דסגי בנקיות עפר הכא צריך לברך על נקיות ידים משום דבלילה נוגע במקומות המטונפים וחיוב גדול לנקות ידיו לכן צריך לברך שחרית אף כשמנקה בצרור או בשאר מידי דמנקי] [שם בפ"מ במ"ז ס"ק ד']:
(טו)
לא תיקנו נט"י אלא לתפלה אף כשישן בבתי ידים ובודאי לא נגע במקום המטונף אבל שאר ברכות השחר יכול לומר אם ישן בבתי ידים אף בלא נטילה [פ"ח שם] ואף אם ישן בלא בתי ידים ואין לו מים אצל משכבו תיכף כשיעור משנתו יאמר בלא נטילה מודה אני כו' רבה אמונתך שאין בה לא שם ולא כינוי:
(טז)
כל הדברים המנוים לעיל [בסעיף י"ב] הצריכים נטילה צריכין נטילה משוה רוח רעה לכן אפילו לא נגע רק באצבע קטנה צריך ליטול עד הפרק ולכל הפחות עד קשרי אצבעותיו אבל אם לכלך ידיו בטיט או ברפש א"צ לנקות רק מקום המלוכלך בלבד [פ"מ שם]:
(יז)
הניעור בלילה אין צריך לברך רק אם נגע במקום מטונף או עשה צרכיו צריך לברך [א"ר שם] [משום דלהרא"ש הטעם שצריך לברך בשחרית משום שידיו אינן נקיות אף דלתפלת מנחה א"צ לברך אף כשנוטל ידיו משום שאינן נקיות מ"מ בשחרית תקנו חכמים שחייב ליטול ידיו וצריך לברך אם כן אם עשה צרכיו או נגע במקום המטונף צריך לברך להרא"ש וגם לטעם הרשב"א שכתב הטעם שנטילת שחרית משום שנעשה בריה חדשה מכל מקום אף שלא ישן צריך לברך משום דעל חידוש העולם צריך לברך אף שאינן נהנה כמ"ש הרשב"א בתשובה סי' קנ"ג וכיון דלדעת הרא"ש והרשב"א צריך לברך ענט"י ראוי לסמוך עליהם]: