דרישות בעניני המלאכים· רבי משה קורדובירו [הרמ"ק]
דרישה רביעית - בסדר מעלת המלאכים
דרישה רביעיתהחקירה הא'בסדר מעלתם.
בפסוק ואראה את ה' יושב על כסא רם
ונשא ובמלת ואראה לא אדבר, שכבר הארכתי בדרכי הנבואה בדרישות הקודמות,
ואולם אומרו את אדנ"י רצה על מדת המלכות, והטעם שהיא המדרגה האחרונה
שבאצילות והיא בחינת שכינה השוכנת בכסא. והשם עצמו יעיד על זה, אדנ"י לשון
אדון ורבון על חייליו, ועוד יורה על עשר ניצוצות דאצילות המתלבשות ממנה
בכסא והיינו י' דאדנ"י, והם הם י' ספירות דבריאה דאמרן בכמה דוכתי, והיינו
סוד אספקלריא שאינה מאירה ולכך אמר ראיתי, ומשה רבינו ע"ה אמר לא יראני
מפני שהוא סוד יהו"ה אספקלריא המאירה שאינה מתלבשת בכסא, יוש"ב היינו סוד
התפשטות עשר ניצוצות בכסא להנהגת התחתונים, והשיג הנביא ג' בחינות, הכסא,
ורוכב על הכסא, ודרך הנהגתו בכסא, ועל ג' אלה רמז רוכ"ב אדנ"י, הכס"א על
כסא, דרך הנהגתו אומר יושב, והם ג' השגות זו למטה מזו כסדרן א' את אדני ב'
יושב ג' על כסא, ואולם דרך דביקות אדנ"י על הכסא היא דרך נפלאה, ולזה נאמר
כי יהיה הטעם לזה נחת רוח המשיג לבורא מהנהגת הנבראים ושעשוע המשיג אליו
היות מדת הטוב מתפשטת לנמצאים, ועל המנוחה הזאת רמז באומרו יושב, כי
הישיבה יהיה הרצון בה אל המנוחה ונחת רוח אשר לבורא להטיב כדפי' לעיל
בדרישה הקודמת, ועוד רצה במלת יושב שהיא מלה מורה על תמידות הישיבה, שאם
ח"ו נקודה אחת יעלים ישיבתו ממנו יתבטלו הנמצאים כאחד והתמדת ישיבתו
יקיימם. על כסא יורה שלא יתדמה הכסא אל הרוכב בו מפני שהיא נבראת ועלולה
ממנו ולא תדמה הצורה ליוצרה ולא תשתוה ולא תערך אליו, ולזה אמר על כסא
יורה היות הכסא תחתון במדרגה ויפעל ממה שלמעלה ממנו בלי יחס ישתוה לשניהם
כלל, כמו שהנשמה עליונה מהגוף שיעור גדול ויפעל הגוף מהנפש כן הענין בכסא
ורוכבו, ולא שרכיבתו בכסא ישפילה אלא אדרבה יהיה הכסא רם ונשא תתרומם
ותתנשא בכל האפשרות אליו ועם כל זה יש רוממות לרוכב עליה, וזה שאמר על כסא
רם ונשא, ר"ם ונש"א הם שתי מעלות לכסא קרויות לו מהרוכב, וכן רמזו כפרקי
מרכבה באומרם הקב"ה רם ונשא שנאמר כה אמר רם ונשא, וכסאו רם ונשא שנאמר על
כסא רם ונשא,
והנה לפי זה יהיה פירוש על כסא רם ונשא מחמת היותו יושב על כסא נעשה הכסא
רם ונשא, והנה רם ונשא כינויים אל הספירות העליונות חסד וגבורה, ויש
מקומות יתייחס אל החכמה והבינה, ודרך כלל הם מעלות בימין ושמאל, והורה על
הנהגתו בכסא בדין וברחמים, וכשנדקדק בשתי מלות אלו נמצא מלת רם מורה על
העצמות ונשא מורה על הנוסף, וכבר תקן המתרגם מלת נשא שאינו נפעל אלא מתנטל
ירצה מנשא עצמו, אמנם סוף סוף רם יורה על רוממות עצמי תמידי ונשא יורה על
פעולה נוספת, וכן בדין שהחסד והרחמים הם עיקר פעולתו בכסא והיינו רם, אמנם
הדין הוא היותו יוצא מדרכו שמדרכו להטיב ולפעול החסד שזה טעם בריאתו
ומציאותו, אמנם מפני מעשה תחתון שאינו מתוקן מתנשא בדין הנפעל, ואם כן לפי
זה יהיו ב' בחינת ראשונות לכסא ר"ם ונש"א ובחינת רם משובחת מבחינת נשא,
וכן בפרקי מרכבה תחלת דבריו הקב"ה רם ונשא ויש לו כסא רם ונשא, ופרק ג '
גם כן תחלתו כמה כסאות יש לו להקב"ה ראשונה אומר יש לו כסא רם ונשא, ואין
לפרש דממטה למעלה קא חשיב ואדרבא תחתונה שבכולם רם ונשא שהרי אמר הקב"ה רם
ונשא וכסאו וגו' הרי שמכל שמות הכסא שייחס כאשר נבאר לא ייחס לרוכב אלא רם
ונשא, וכן הדין מפשט הכתב באומרו את ה' יושב על כסא רם ונשא כדפי' שהם ג'
בחינות שהשיג הנביא כדפי', ודרך כלל הכסא יש לו שרפרף, וכן פירשו רז"ל
בפסוק השמים כסאי והארץ הדום רגלי בענין שיש כסא ויש הדו"ם, וענין זה יובן
באומרו כסאך אלהים עולם ועד, וכבר פי' בחלק תפלה למשה בענין ברוך שם כבוד
מלכותו לעולם ועד כי מלת עולם היינו סוד כסא הכבוד ומלת ועד הם ז' היכלות
הנמשכים בסוד ו' עד היכל ז' היכל לבנת הספיר, ועל סוד היכל זה נאמר ויראו
את אלהי ישראל ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר וכעצם השמים לטוהר, וסוד הענין
כי אלהי ישראל היינו המלכות, וכן כתיב היא החיה אשר ראיתי תחת אלהי ישראל
וכן רמזו בזוהר פרשת יתרו, ומלת ויראו את אלהי ישראל ירצה השגה בכסא,
ושרפרף שראו היינו סוד ההיכלות, וזהו ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר דהיינו
היכל ראשון ממטה למעלה, וכעצם השמים דהיינו היכל ב', לטוהר היינו היכל ג'
שהוא היכל נוגה, ושנח היכלות אלה שהם היכל נוגה והיכל עצם השמים הוא סוד
תרי ירכי קשוט כדפירשו בפרשת פקודי בענין שזהו אומרו כסאך אלהים, דמלת
אלהים היינו המלכות דהיינו אדנ"י דקאמר הנביא, עולם ועד דהיינו עולם הכסא,
והדו"ם וע"ד כדפי' ויראו את אלהי ישראל ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר,
ופסוק השמים כסאי ירצה כי עולם הם שמים בבחינת ועד שהוא ארץ, והיינו אומרו
הדום רגלי שהם ההיכלות משכן למלאכים, כאומרו ועמדו רגליו כגזרת העם אשר
ברגלי, והיינו ושוליו מלאים את ההיכל.החקירה השנית בשמות כסאות שייחסו בפרקי מרכבה. יש לו להקב"ה כסאות אחרות, ואלו הן, יש לו כסא
נכו"ן, כסא
צד"ק, כסא משפ"ט, כסא חם"ד, כסא י"ה, כסא כבו"ד, כסא אמ"ת, כסא קדו"ש, כסא
עול"ם, כסא רחמי"ם, כסא מלוכ"ה, ושם יחס שמות אל הבורא ואחר כך אל הכסא,
וכבר פי' לעיל הענין בקצרה שהכוונה שהכסא בעצמו הם עשר מדרגות כסא לעשר
ספירות, ובאומרו הקב"ה נקרא אמת וגו' רצה אל שמו בספירה, וכסאו נקרא אמת
רצה אל שם הכסא בהיות הקב"ה פועל בכסא על ידי המדה ההיא, ולפי זה עם היות
שלא מנה אלא אלו אין ספק שכל המדות וכל הכנויים שהם מתייחסים במדות
יתייחסו אל הכסא שהרי אין מדות פועלות אלא על ידי כסא כדפי', ולפי זה יקרא
הכסא כסא משפ"ט בהיות הת"ת הנקרא משפט פועל בו סוד פעולת המשפט, שהוא הדין
המזוג ברחמים כדפי' בספ"ר בשער ערכי הכנויים, ומצד הת"ת עצמו יקרא הת"ת
אמת, מפני שהם שני הכנויים במדת הת"ת שתי פעולות , וכמו שהמדה תקרא פעמים
כך ופעמים כך הכל כפי הבחינה והפעולה כן הכסא, וכן כסא צד"ק תקרא מצד
המלכות בהיותה דין כי מדת צדק היא דין כמו שפירש ר"ש בשעת פטירתו באומרו
כל יומאי אצטערנא דלא יוקיד עלמא בדינוי דצדק, ועל דרך זה מצדה תקרא כסא
מלוכה בבחינת המלכות שהיא נקראת מלוכה שהיא כוללת בעצמה כל
התחתונים ומולכת עליהם ובחינת כסא אל המדה הנזכרת תקרא כסא מלוכה, וכסא
נכו"ן על שם הנצח שהיא נקרא יכין, וכן כסא חס"ד מצד החסד, וכסא י"ה מצד
החכמה, וכסא כבו"ד גם כן מצד החכמה ששם, סוד הכבוד, אלא ששם י"ה מורה על
סוד י' חכמה ה' בינה, וכבו"ד מורה על סוד התפשטות ל"ב נתיבות כמנין כבו"ד,
ובבחינת הנתיבות וגילויים בכסא תקרא כסא הכבו"ד, וכסא קדו"ש אפשר מהכתר או
מהת"ת, וזה תלוי בפירוש מלת קדוש והעיקר מהחכמה ששם עיקר הקדש, וכסא עול"ם
מצד הבינה שהיא הנקראת עולם וכבר הארכנו בענין במקומות רבים.ולפי
דרכנו אלה יוחסו כסאות הרבה להקב"ה כפי ענין הכנויים במדות, וסדר
מדרגתם תבחן כפי בחינות הכנויים, כי הכינויים נבחנים כפי יחסם במדות כפי
עילויים אלו על אלו וזה פשוט, וכן נבחין הכסאות כפי התלותם במדות אלו על
אלו, ועם היות שאומר בלשונו כמה כסאות יש לו להקב"ה יש לו כסא וגו' שמורה
שרצה למנות מנין הכסאות, ולפי דרכנו אי אפשר שהפעולות לאין תכלית והכסאות
לאין מספר, אין כוונתו באומרו כמה שרצה לסיימן אלא כאומר כמה כסאות על צד
הגוזמא ומנה מהם מה שעלה בידו מהפסוקים ותנא ושייר כמה וכמה, ומה שיאמר
כסא י"ה כסא צדק כסא משפט, ואינו כסא, כי כל המדרגות יחד נקרא כסא וזו
בחינה פרטית, ירצה כי כל פרטי ופרטי מהכסא כסא שלם להורות על הסכמת כל
הבחינות אל הפעולה כדפי' בספירות בספ"ר, ולכן יקרא כסא שלם כי כל פרטי
ופרטי מהכסא כסא שלם בהסכמת הי' כסאות בפעולה וכולם נתנו כחם בבחינה ההיא,
ומה שיחס עוד שם להקב"ה ע' כסאות מעין כסאות של מלכיות לא שיהיה הכונה
שיהיו תלויים השרים בכסא ממש ח"ו, אלא הכוונה שהנהגת האומות בלי ספק ע'
נגד ע' ענפים שבשבע מדות עליונות, ובהיות ההנהגה מתלבשת מלפני הבורא מדרגה
אחר מדרגה להיותה נשפעת לשרים היא נמשכת אליהם מן ע' ענפים טהורים בסוד
התלבש שבע מדות נכללות מעשר שבעים בכסא שהם שבעים כסאות וכסאות אלו לא
ישפעו מיד לע' שרים, אלא יש עוד למטה בעולם המלאכים הנודעים מלאכי טהרה
שהם הבית דין העליון כדפירש בספר הזוהר בפסוק וה' המטיר, ואותם השבעים
יתלבש הנהגתם ממלאך אל נפרד ושם יונקים השרים ממשלה וכבוד מממשלתו של
הקב"ה, והיינו שפי' שם ושבעים שרביטין של ממשלות יש לו וסוד יסא ושרביט
היינו סוד כסא כדפי' ושרביט הוא סוד מטטרו"ן שהוא סוד מלאך, והנה בספירות
עצמן יש כת"ר מל"ך כס"א שרבי"ט, והנה הכתר הוא שלש ראשונות המתעטרות בראש
הת"ת והמלך הוא הת"ת עצמו, והכסא הוא המלכות והשרביט הוא היסוד, ולמטה יש
כיוצא בזה בדמות שראה יחזקאל וממעל לרקיע אשר על ראשם וגו' ולא ראה
בספירות אלא בסוד עולם המלאכים ציורים דשעוה כדפי' בתיקונים ועל דרך זה
כסא ושרביט, ומשם ניתן לשרים ממשלה והנהגה לאומתם בבחינת כסא שרביט דהיינו
בסוד התלבש מדה בכסא ומלאך כדפי' לעיל, ואין להם אחיזה בכסא כלל אלא במלאך
כדפירש בספ"ר שאחיזת החיצונים במטטרו"ן לבד, ולהכי פירשו בפרקי מרכבה
ואמרו וכל מלכי עולם אינם נוטלים כבוד אלא משלו. וא"ת כיון שיונקים
מהמשתלשלים ממנו הוא פגם, ח"ו והוא אינו חסר כלום מפני רבוי הבחינות
המשתלשלות וו מזו עד למטה ואינם נאחזים אלא למטה והם נוחלים כדוגמא עליונה
כת"ר מל"ך כס"א שרבי"ט ועם כל זה אינם נאחזים אלא במלאך ונפרד, אמנם כסא
הכבוד הוא חלק עם בני ישראל יריאיו וזה שאמר אבל כסא הכבוד אינו מנחיל
אותו אלא ליריאיו הקדושים הדא הוא דכתיב וכסא כבוד ינחילם.החקירה השלישית נשיעור הכסא שפירשו בפרקי מרכבה. וז"ל: כסא רם ונשא ארכו
שמנה מאות אלפים רבבות פרסאות, ורחבו חמשה מאות אלפים רבבות פרסאות,
וחשבון פרסאות אלו הם בפרסותיו של הקב"ה וכל פרסה שלו אלפים באמה, והאמה
שלו ד' זרתות וטפח, וזרת שלו מסוף העולם עד סופו, הדא הוא דכתיב מי מדד
בשעלו מים ושמים בזרת תכן וגו' עכ"ל, וראשונה הטעם שנתנו שיעור לכסא הוא
להורות שהוא יוצא מאין
גבול לגבול והפעולות העליונות מוגבלות בו וכדפי' בחקירה חמישית מדרישה
השנית, והטעם שלא נתנו שיעור אלא לכסא רם ונשא כדפי' שכל הכסאות ענין אחד
והם כנויים לכסא כל השמות על שם הפעולות, וענין הפרסאות פירש ר' יהודא
בספר מנחת יהודא שהכוונה לשון פרוסות שהכוונה מאורות וכיוצא, ועם כל זה
עדיין צריך הדבר ביאור ואני אפרש, הענין שאף אם תרחיב המצרים כמו שתרצה לא
ישוער בלב המשכיל יהיה שיעור הכסא גשמי שהרי למעלה אפיסת הגשם בלי ספק,
ואמנם ענין אורך ורוחב הנאמר בכסא ירצה בענין שאנו מייחסים אורך באריך
אנפין ורוחב בבינה שהיא נקראת רחובות הנהר וכיוצא, ופירוש הענין כי הרחמים
יורה על אריכות הפנים שהם מתארכים להשפיע ארוכה ומרפא ולהמשיך באורך
לתחתונים, אבל הרוחב יורה על הדין מפני שהמדות מתרחבות בעצמם בלי להשפיע
לזולתם ולזה יוחס האורך לימין והרוחב לשמאל, ולהיותה כסא רם ונשא הוא ארוך
מצד רם ורחב מצד נשא כדפי' לעיל, ומטעם זה ארכו שמונה שאוחז מהבינה עד
המלכות שהוא רחמים הבינה ואם על הבנים, ורחבו חמשה שהם מחסד עד הוד שהם ה'
ספירות וחצים דין גבורה הוד וחצי ת"ת, אמנם היותם מאות אלפים רבבות הוא
סוד הכללות, והענין כי מצד המלכות הם המדות פרטיות שהיא עניה והמדות בה הם
פשוטות חמשה ושמונה ומצד הת"ת הם נכללות כל אחד מעשר ועשר מעשר בענין שכל
אחת נעשית מאה דהיינו אמה, ואחר כך מצד אימא עילאה נכללת יותר שהיא אלף
בינה ועולות לאלף כל אחד ואחד ואחר כך על ידי החכמה עולות לרבבה דהיינו
שהחכמה רב כדפי' בספ"ר בערכי הכנויים, בענין שסוד המדות האלו נכללות בסוד
ד' אותיות שהוא סוד ד' עמודי הכסא דהיינו י' רבבה, ה' אלף ו' מאה ה'
אחדים, וכבר הארכתי בזה בפי' האדרא, ופרסה היינו סוד מאור המתפשט
כדפירשנו, ומאורות אלו נכללות בסוד כסא ולכל מאור ומאור פעולה ידועה ושם
ידוע, ועדיין כל מאור ומאור מאלו הנזכרים אינם מאורות פשוטים אלא יש בכחם
ובעצמותם כמה מאורות כדרך מי שבראם שספירותיו הם כלולות זו בזו וזו בזו
וזה שאמרו וחשבון פרסאות אלו אינם בבחינת מכסא אל נוצר אלא מבחינת בורא
לנברא, וזה שאמר בפרסותיו של הקב"ה, וכללות המאורות הם היות כל מאור ומאור
מתפשט עד גבול התפשטותו ומשם חוזר אל מקורו ונקשר ראשו בסופו וסופו בראשו
בסוד הספירות שהם נעוץ סופן בתחלתן ותחלתן בסופן כדפי' בספ"ר ובפירוש ספר
יצירה, וזה שאמר וכל פרסה שלו אלפים באמה, וכבר פירש' סוד אלף שהוא כללות
הספירות ואלפים היינו עשר ממטה למעלה ועשר ממעלה למטה בסוד אמה שהוא משך
המאור בסוד וא"ו ומתפשט ממעלה למטה כזה
וממטה למעלה כזה
והיינו שני אלפים כזה
והם אלפים באמה והם אחד, דהיינו סוד שש מעלות לכסא היות סוד אמה בכל פרטי
ופרטי מאור מתפשט ממעלה מסוד אלף ויורד לסוד אלף וחוזר משם אל מקום מוצאו,
ומשך המאור בעצמו בנסיעותיו הולך ומתפאר בענפים בסעיפים ופארות, וזה שאמר
והאמה שלו שהוא הת"ת דהיינו קנה הזרוע, שתי זרועות שתי קנים שתים אמות אחת
לימין ואחת לשמאל כנודע דהיינו שהוא נאחז בגבורה וחסד ומושך מציאות ד'
זרתות וטפח, וכבר נודע סוד זרת שהם ה' ספירות דהיינו חסד גבורה תפארת נצח