דרישות בעניני המלאכים· רבי משה קורדובירו [הרמ"ק]
דרישה ראשונה - מדרגות המלאכים
הדרישה הא'ראוי
לחקור בה אם אפשר לתת במלאכי השרת מספר למדרגותם אם לאו, ולכאורה
נראה שהוא בלתי אפשר משום דכתיב היש מספר לגדודיו, ועם היות דכתיב המוציא
במספר צבאם וגו' לא קשיא דלגבי תתאי לית להו מספר, אמנם לגבי קב"ה המוציא
במספר צבאם לכולם בשם יקרא יש לו מספר לצבאות ושם לכל אחד ואחד מהאישים
שבכל צבא, וצבא וז"ש לכולם בשם יקרא, ואפשר לפרשו בדרך אחר מוציא במספר
צבאם ולא שיאמר אלף צבאות או רבוא וכיוצא אלא לכולם בשם יקרא צבא ראשון
פלוני צבא שני פלוני וכיוצא, ולא זו בלבד אלא מרוב אונים ואמיץ כח איש
אפילו איש פרטי שבהם לא נעדר לפניו אלא כולם יכנה להם שם ידוע וענין, ועם
היות דלכאורה פסוק זה נאמר על מחנות הככבים אין לך ככב וככב שלא יהיה עליו
מלאך וכן פי' הרשב"י ע"ה, ואף אם נודה שפסוק זה נאמר בככבים ממנו נלמד ק"ו
למלאכים המשובחים מהככבים שהדין כן, ועתה בזה בלי ספק לא יעלה על לב משכיל
לתת מספר לגדודי המלאכים כי אין מספר בהם אלא לפני מי שבראם, אמנם כתוב
שני אומר רכב אלהים רבותים אלפי שנאן ובו שני פי' לרז"ל או תרי אלפי שאינן
והם ח"י אלפין לבד או רבותים עם אלפים שאננין אחרים שהם כ"ב אלף, ופשט
הכתוב הוא כי המלאכים בעצמם נק' שנאנים והם רבותים אלפים דהיינו עשרים אלף
אלפים, ולכלהו פירושי הרי נתן בהם מספר ובזוהר פרשת ויצא פי' שנאן ש' שור
נ' נשר א' אריה ן' אדם והפסוק לפי זה יהיה משמעו רכב אלהים רבותים אלפי
כאחד מן הפירושים שפירשנו וכל א' וא' מהם היה שנאן דהיינו כאותה מרכבה
שראה יחזקאל היה עתה בסיני אלפי רבותים, וכבר יש מרבותינו שפי' כך.ועתה
מזה אנו באים בהתר הספק והוא במה שנבין מרכבת יחזקאל והוא דפליגא דידיה
אדידיה פעם א' אומר ומתוכה דמות ד' חיות וכן אומרו לארבעתם הרי שייחסם בשם
ארבעה, וכתוב אחר אומר ודמות על ראשי החיה היא החיה אשר ראיתי וגו' הרי
שייחס כולם בשם חיה א', וענין קושיא זו יפול ג"כ באופנים כתוב א' אומר
והנה אופן אחד בארץ הרי שהיה אופן אחד לבד וכתוב א' אומר מראה האופנים
ומעשיהם כעין תרשיש ודמות אחד לארבעתם הרי עשאם ארבעה, אמנם התר הענין הוא
כי היא מנורה אחת של פרקים כולם יחד נקשרים אופן אחד וחיה אחת, פרטי יותר
הם ד' בחי' ד' פרקים גדולים בחיה הם ד' חיות, וכן באופן הם ד' אופנים
ופרטי יותר יש בכל א' מד' אופנים כמה מחנות אופנים ובכל חיה וחיה מחנות
חיות לאין תכלית, ולא זו בלבד אלא רגלי החיות הם כמה בחי' מלאכים שהם
נקראים רגלים, ועליהם קרסולי החיות כמה בחי' נק' קרסולים ועד"ז כל אותם
הבחי' שמנו רז"ל כאשר אבאר בדרישות הבאות בע"ה, והנה אם באנו לתת מספר
לגדודים אלו מי יוכל מי ידמה מי ידע ומי בקי בהם ובשמותיהם ומי יערוך
מערכותיהם, אמנם דרך כלל נאמר חיות ובהם נכללים כמה וכמה גדודים, וכן נאמר
אופנים ובהם כמה וכמה מספרים לאין תכלית וכשבאנו לומר שרצוננו לדעת מספר
מדרגות המלאכים לא נרצה אלא ע"ד שמנה הנביא חיות אופנים, וכן ישעיה שרפים,
וכן שאר הנביאים ומדברי ברוה"ק שגילו לנו סתרי מרכבות הבורא דרך כלל מה
שהאוזן יכולה לשמוע כפי ערכינו.החקירה השניתבשמות
המונחים למלאכים מה
הנרצה בענין. ולא שנפרש הפרטים. המשל בזה טעם לשם מטטרון או לסנדלפון או
ליופיאל או עזריאל וכיוצא וכמו השמות הנז' בס' ברית מנוחה או בס' המלבוש
או בס' החש"ק או בספר רזיאל או בשאר המחברים בזה והנמצאים בפעולות
בקונטריסין. כי זה יעדר ידיעתנו בו ואף אם נרצה להכריח לא יספיקו ימים
ושנים והעסק בו מסוכן. אמנם דרך כלל לשמות נאמר כי שמותם מונח להם מפי מי
שבראם כאומרו לכולם בשם יקרא ואל יעלה על לב נבון וחכם יהיו השמות מוסכמים
באותיות יותר מכ"ב חס ושלום כי זה אמנם החסד אשר חננו קונינו שקבע בפינו
מבטא כל היצור שהם כ"ב אותיות. לרוב חבה עם האדם הנברא בצלם אלהים היה
קובעם בפיו אבל עליהם אין תוספת ומהם אין מגרעת. ותורתינו תורתו
ואותיותינו אותיותיו לא יוסיפו ולא יגרעו אלינו מכ"ב אותיות. והגורע אות
מהם מחריב העולם והמוסיף עליהם מכניס צלם בהיכל. והנה הה' פשוטות ג"כ מכלל
הכ"ב וכבר הארכנו בעניינם בספ"ר. האמנם אלפא ביתות הם בלי מספר כאלו תאמר
אם נקח כ"ב פעמים כ"ב נצרף כך מלות אם משתי אותיות רל"א שערים או רכ"א
שערים כדפי' בספר יצירה. ואם נרצה להוסיף אלפא ביתות עד אין מספר ונצרפם
צירופים מרובים מאותיות מרובות כל צירוף וצירוף. ויהיה צירוף שיכפל בהם
האותיות וצירוף שלא יכפל יעלו המלות לאין תכלית ולאין מספר. ומהם ייחס
הבורא לנבראיו כרצונו. והנה ישתנה יחס שמותיו ית' לברואיו מיחס שמותינו
אלינו דבר לא ישוער. כי המשל בזה שמי משה לא יורה על בחי' איברי או
פעולותי, שהרי מרע"ה נק' כן והיה מבחר הנבראים ומעשיו לא יכילם רעיון אשרי
ילוד אשה. ואני גרוע מכל בני דורי בעונותי הרבים. הנה שהשם ההסכמיי לא
יורה מציאות על האדם כלל ואף אם הסכימו בני אדם לכנות להם שמות. וענין זה
לא יצדק אלא בדורות הפחותים כי בדורות הראשונים שהיו מכנים השמות עלי דרך
הנבואה לשמותם יחס גדול כענין אברהם כמה דרשות נפלאות נאמרו בו ומה גם
לקמן שלהי חיבור זה להרשב"י ע"ה. וכן ביצחק בתיקונים וכן ביעקב וכן בשבטים
וכן במשה כמה סודות דרשו בר"מ ובתיקונים בג' אותיות אלו. וכן בירמיה
וישעיה דרשו הרבה בזוהר. ולא לחינם פי' רז"ל במלת אשר שם שמות בארץ וכדפי'
בגמרא בענין כידור וכיוצא. ועכ"ז נפלאה הפלא ופלא הנחת שמותיו לנבראיו הם
מלאכיו. ועתה אני אפרש המלאכים נתלים באותיות והם שואבים שפע מהם ונמצאים
מכחם. כי שרש כל נמצא ל"ב נתיבות הם כ"ב אותיות ועשר נקודות. והנתיבות
יצטרפו ויוכללו זה בזה מספרם לא יכילם רעיון. יצטרפו ויכללו ויותקנו
ויחשבו בסוד תיקון וצירוף ומאמר ומכלל וחשבון כדפי' בספ"ר בשער הצירוף.
הכל גלוי וצפוי וערוך לפני מי שבראם. ויש חיה נבראת שבחינת יניקתה ופעולתה
ועניינה ואיבריה יוכללו באותיות בי"ט. המשל בוה ג' אותיות בי"ט הנה אלו
האותיות כוללות כמה אלפא ביתות יצטרפו ויוכללו ויחשבו ויתוקנו וימצא מהם
כמה שמות יתחלקו לכמה מחנות. ותחת כל שם ושם מאלו המכונים למחנה כמה
אותיות יצטרפו ויוכללו ויחשבו ויתוקנו לכמה מלאכים. ואותם האותיות
המיוחסות למלאך ההוא על שם פעולתו ויניקתו והשתלשלותו יתייחס בשם ההוא.
וכאשר ישביעהו היודע בזה בשמו ובשם מחנהו ובשם השר אשר על המחנה ויעלה
מדרגה אחר מדרגה יכריחנו לענין פלוני שבפעולתו וכחו. וזה דרך מבוא כל
ההשבעות כאשר עוד אפרש בע"ה. וזה טעם לשמות המלאכים, וזה טעם אומרו לכולם
בשם יקרא. וזה טעם היות שמותם בלתי מסודרים באותיותיהם למבטא לשון האדם
כאשר יראה הרואה בספרים הנז'. וזה טעם להיותם פועלים בהשבעתם כאשר נכתוב
הביאור בע"ה. ואגב אורחין למדנו טעם לשמות בחקירה הזאת עם הגדודים בחקירה
הקודמת. כי כמו שבמעשה האדם התחתון יש שם לסוג כמו שתאמר בשמים ותחת שם זה
מינים רבים עשבים עצים מינים בענין הברכה מיני בשמים עצי בשמים עשבי
בשמים. ותחת כל מין ומין כמה פרטים. כן יש שם כולל לכל האופן כגון סנדלפון
כדפי' בגמרא. וד' שמות לד' אופנים שהם פרטיים בסנדלפון. ועדיין הם גדודים
או מחנות ושמות פרטיים לכל איש ואיש על עבודתו ועל משאו כענין שפירשנו.
וכן יורה על מקום יניקתו ופעולתו כאומרם יש מלאך ממונה על הברקים נקרא
ברקיא"ל. ויש מלאך ממונה על הברד ונק' ברדיא"ל. ויש מלאך ממונה על המטר
נק' מטריא"ל. ויש מלאך ממונה על האש נקרא נוריא"ל, ויש ממונה על הגבורה
נק' גבריא"ל וכיוצא וחתומים בסופם בשם א"ל, הרי מקום יניקתם וכח האלהות
הנתון בהם, ויש חתומים בשם י"ה כגון טפטפי"ה עזרי"ה צתני"ה, ויש חתומים
בשם רו"ן כגון נעורירו"ן יואחצצבירו"ן אדירירו"ן וכיוצא באלה רבים מורה על
סוד מקום יניקתם וכח הנתון בהם לפעול ומקום השתלשלותם, ועכ"ז עדין יש כמה
מדרגות צירופי אותיות שמהם נשתלשלו כדפי' ומן הטעם שפירשנו.החקירה הג'בשמות המלאכים היוצאים
מפסוקי התורה והנביאים והכתובים כגון הסר"י תי"ו
אה"ן מפסוק הנסתרות לה' אלהינו, וכגון אוריא"ל מפ' ופני לא יראו וכן מי
כמוך באלים מיכא"ל וכן מכב"י, וכגון אגל"א מפסוק אז ישיר משה וגו', וכגון
צמרכ"ד מסופי פסוקי פרשת בראשית, וכן ראשי פסוקים בוו"ו וכגון
יואחצצבירו"ן מפ' הנני עומד שם על הצור, וכגון יוה"ך כל"ך מסופי תיבות
מפסוק כי מלאכיו יצוה לך, וכגון טפטפי"ה מראשי פסוקי טפלו עלי וגו' טפש
וגו' יהי וגו' וכיוצא רבים עד אין מספר.ולזה נאמר כי
צירופי אלפא ביתות
שפי' לעיל המצטרפות לפני בורא כל הוא סוד ל"ב נתיבות דהיינו ל"ב נתיבות הם
כ"ב אותיות ועשר מאמרות הם עשר נקודות, ויצטרפו ויוכללו ויחשבו ויתוקנו
לפני בורא כל, והיינו סוד התורה שהיא שעשועים לפניו יו"ם יו"ם ב' ימים שהם
אלפים שנה חכמה ובינה שבהם סוד נקודות ואותיות, ובהם סוד ל"ב נתיבות ל"ב
זמנין אלהים בפ' בראשית הם ל"ב נתיבות מתגלות בבינה ושרשם בחכמה, והם ל"ב
שמות יהו"ה נעלמים ונסתרים ניקודם בתיבות הסמוכות לשם אלהים בענין בראשית
ברא אלהים את ד' נקודות לשם יהוה וכיוצא אל השאר כדפי' בתיקונים, והם הם
התורה כי נובלות חכמה של מעלה תורה, והיינו שהתורה אומן, שבה מסתכל הקב"ה
וברא כל נמצא, וכמו שבמציאות צירופם העליון יש בהשתלשלות האותיות בצירופי
אלפא ביתות התלות למלאכים בשמותם כדפי' בחקירה הקודמת, כן יש קצת מהם באו
[עדין] [ענין] רמוזים בתורה בסוד צירופה הגשמי המתגלה אלינו מפני התלותם
בסוד האותיות מהם.ועתה אני אפרש דרך משל, התורה כולה
מסודרת לפניו כל אותיותיה אלף, וכמה
אלפא ביתות במספר במשקל ששקל הקב"ה במשקל חכמתו כך אותיות אלף וכך אותיות
בית וכך אותיות גימל, וצרפם ושקלם והמירן והעבירם בצירוף ומכלל וחשבון
ותיקון וחלקם לכך תיבות. הרי סוד ד' חיות שקלן צרפם המירן והעבירם וגו'
וחלקם לכך תיבות עד אשר נתהוה מהם כך מלאכים בכל גדוד וגדוד. שקלם צרפם
והמירם והעבירם וגו' ונתנה אל הגשמיים בסוד בראשית ברא אלהים וגו' במספר
במשקל הכל מנוי. בא אוריא"ל בפ' ופני לא יראו תלוי ומשם חי מהתורה ומשם
הוא נשפע. ובא מיכא"ל תלוי מפ' מי כמוכה באלים ומשם חי ונשפע. ולא שיתגלה
התורה אליו או ידענה אך אנו נדע שהוא תלוי שם בסוד צירופי האותיות וסודות
תורתינו. ונדע כי שכשנקרא הפסוק ההוא ונכוין במלאך ההוא ונזכירהו נצרפהו
במקורו שממנו הוא חי. ונכללהו בסוד שם הוי"ה או שם אהי"ה או אדנ"י וכיוצא
מהשמות שהם המעולים מהכל שאינם נמחקים. אז נכריחם לפעול פעולה פלונית
שבכחה כאשר עוד נבאר בע"ה. וז"ס יודע היה בצלאל לצרף אותיות שבהם נבראו
שמים וארץ. רז"ס ס' יצי' בבריאת עגל שפי' בגמרא. וז"ס בריאת האדם שפי'
ג"כ. וזה טעם התלות המלאכים בפסוקי התורה והיותם פועלים מכחם. וזהו טעם
הגעת התורה אלינו. וגם אם היינו בקיאים בה כראוי היינו יודעים בה התלות כל
א' וא' ממנו בה. יש נתלה בפרשה פלונית ושם ישיג השגה ויגלה סוד נסתר מפני
כח נשמתו הנשפעת משם ושואב כח האלהות ומוציא יסוד מפנימות הספי'. ואם היה
אדם בקי לדעת סוד היותו תלוי בנשמתו בתורה באי זה אות באי זה פסוק באי זה
פרשה באיזו ספר היה לו מעלה נפלאה אבל אין לנו מי שיודע מזה כלל. וגם כל
שאר הנבראים תלויים בה. ואם היה האדם יודע מקום אילן פלוני או כוכב פלוני
או חיה פלונית או עשב פלוני תלוי היה פועל פעולות נפלאות והיה מזכיר הפ'
ההוא על האילן ההוא והיה מגדלו ומצמיחו מכח השפע שהיה משפיע עליו מהמלאך
התלוי בפסוק השופע ואם היה מזכירו להפך היה מיבשו ומבטלו. ועד"ז שאר
הנבראים כולם תלויים בתורה ולכך אין תימה מהמלאכים כלל ועיקר והכל דרך א'
לו והכל נמצא בתורה מפני שהכל נמצא ממנה ונצטרפה בצירוף הגשמי הזה להנתן
אלינו אנחנו בני אדם הגשמיים שנתגשמנו בעון אדה"ר. וכשנצא מהגשמיות הזה
ויצא העולם משעבודו מהקללות והקליפות תתפשט התורה לבוש השעבוד ונשיגיה
בבחי' פנימית, וז"ס תורה חדשה שעתיד הקב"ה לחדש לישראל אחר התחייה בהיות
העולם מתחדש כדפי' ואז נשיג פרטי הענינים אלו יותר על אמיתתם ונשכיל מוצאי
ההויות ממנה ונדע בזה לברוא עולמות ונדע לשעבד אלינו ע"י ובאמצעותה כל
הנמצאים ועכ"ז לא נתעסק בזה רק להשכלת התורה, ולא שנצטרך אל הפעולות ולא
נקלקל בידיעתם כאשר קלקלו הרבים בהשיגם מזה חלק קט מזער מצער מה שלא
ישוער, וברוך מי שברא העולם והעלים סודותיו לסיבה זו והרי תורה ערוכה
לפנינו הרי לחם והרי סכין והרי שולחן ערוך ואין לנו כח לאכול ומי גרם זה
רוע יצרנו אשר לא הטהרנו ממנו רק רע כל היום ולעתיד נטהר ונתברר ונתלבן
כענין והסירותי את לב האבן מבשרכם וגו' בע"ה.החקירה הד'אם השמות היוצאים
מפסוקי התורה או הבלתי יוצאים שוים כולם או יש בהם בחי' ומדרגות, ולזה
נאמר כי השמות מהם במלאכים כגון אוריא"ל או מיכא"ל וכיוצא ומהם למעלה
מהמלאכים כגון שם מ"ב היוצא מבראשית עד ב' דבהו וכן שם ע"ב היוצא מן ויסע
ויבוא ויט ושם כ"ב היוצא מן יברכך וגו' כדפי' בספ"ר בשער פרטי השמות.
והענין כי למעלה מעולם המלאכים הוא סוד כסא הכבוד. ובסוד כסא הכבוד כמה
שמות נפלאים מורים על העולמות ההם הנפלאים. ולפיכך השמות ההם פועלים
לכוללם במלאכים הנמצאים מהם כמ"ש בספ"ר בשער הנז'. כשם מ"כ תלויים מ"ב