אור ברסלב
דרושי הצלח דרוש כז

דרושי הצלח· רבי יחזקאל לנדא

דרוש כז

דרוש כו - כל נדרי

עוד דרוש על פסוק הנ"ל

(א) כי ביום הזה יכפר עליכם כו', הנה ד' חלוקי כפרה הם, ואמנם אמרו בגמ' כי באמת ג' הם, ותשובה עם כל אחד, כי כפרה בכדי בלי תשובה לא אשכחן, ובפרט בגלות הישמעאלית, שאין לנו שעיר המשתלח, שלדברי רבי היה השעיר המשתלח מכפר אפילו בלא תשובה, אבל אנן יתמי דיתמי הכל תלוי בתשובה, ויוה"כ אין מכפר אלא לשבים, והנה החילוקי כפרה הם, עבר על עשה ועשה תשובה, לא זז משם עד שמוחלין לו, אבל עבר על ל"ת תשובה תולה ויוה"כ מכפר, וכן שאר חילוקי כפרה כ"א לפי מדרגתו, והנה חטא הוא מלשון חסרון, והיינו שחסר לו שלימות, לפי שע"י רמ"ח מצות משתלם קומת נפש האדם, ובחסרו מצוה הוא חסר, וכן השוגג נקרא חוטא, כי אף שאיננו מזיד מ"מ כל היושב ואינו עובר עבירה נקרא מקיים מצוה, וע"ד שכתב העשרה מאמרות פירוש הפסוק אף לא פעלו עולה בדרכיו הלכו, וא"כ אף שעל מה שעבר על הלאו היה שוגג, מ"מ עכ"פ העשה לא קיים, שאלמלא לא עבר היה נקרא מקיים עשה. ולכן נקרא ג"כ השוגג חטא מלשון חסרון, ועל כל זה מועיל תשובה לבד ואין צריך ליוה"כ:

וזה פירוש הכתוב, כי ביום הזה יכפר עליכם, דהיינו יוה"כ מכפר, אמנם בתנאי אם מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו דהיינו קודם יוה"כ שאז הקב"ה מטהר, עכ"פ לפני זה תטהרו שהקדמתי תשובה שאז נטהרו חטאתיכם דהיינו ביטול מ"ע:

(ב) עוד יש לומר על פסוק זה, דלכאורה לשון יכפר, וכן מה שאנו אומרים מחל לנו כפר לנו הוא קשה ההבנה, שזה לא שייך רק בקרבן, שהכהן היה מקריב לכפר עלינו, וכמו שנאמר וכפר אהרן על קרנותיו וגו', וזה תינח בזמן שבה"מ היה קיים, אבל לא בזמן הזה שאין לנו לא כהן ולא קרבן, אלא יתכן שפיר כיון שהדבר תלוי בנו, היום אם בקולי תשמעו, ואם ברגע זו נשוב כלנו, אזי תכף יבא משיח צדקנו לירושלים, ושפיר יכפר עלינו, אלא שלזה צריך תשובה מאהבה, ולזה קאמר שיכפר עליכם בתנאי אם לפני ה' תטהרו:

תוכן העניינים

דרושי הצלח

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה