אור ברסלב
דרוש חדושי הלבנה חלק א › פרק א

דרוש חדושי הלבנה· רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי

חלק א · פרק א

חלק א

א) מִדְרַשׁ רַבּוֹת א.

לֹא רָמֵי קְרָאֵי אַהֲדָדֵי כִּדְרָמֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן פָּזִי, כִּי אֵין נִרְאֶה בְּעֵינֵי בַּעַל הַמִּדְרָשׁ הַזֶּה שֶׁיִּהְיוּ הַכְּתוּבִים סוֹתְרִים זֶה אֶת זֶה כְּלָל, עַד שֶׁאִם הֵם סוֹתְרִים נִצְטָרֵךְ עַל כָּל פָּנִים לָבוֹא לְמִדָּה זוֹ לוֹמַר שֶׁהָיוּ כָּאן שְׁתֵּי יְצִירוֹת זוֹ מְשֻׁנָּה מִזּוֹ, כְּמוֹ שֶׁהוּא לְמַאֲמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן פָּזִי עַל כָּל פָּנִים. וּמַה גַּם לִשְׁתַּיִם שֶׁמֵּהַזֹּהַר, עִם שֶׁאֵינָם מַרְחִיבִים וּמַגְדִּילִים הַהֶבְדֵּל שֶׁבֵּין שְׁתֵּי יְצִירוֹת אֵלּוּ כְּמוֹ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן פָּזִי. אָכֵן לִדְהָרַבּוֹת לֹא קָשׁוּ קְרָאֵי אַהֲדָדֵי כְּלָל, כִּי הַכֹּל יְצִירָה אַחַת, וְלֹא בָא שׁוּם שִׁנּוּי בְּרִיאָה בְּגֹדֶל וְקֹטֶן. אַךְ כַּאֲשֶׁר הֵם עַתָּה אֵלּוּ שְׁנֵי הַמְּאוֹרוֹת, כֵּן הָיוּ מִלְּפָנִים מֵאָז שֶׁנּוֹצְרוּ וְנִבְרָאוּ.

וּמַה שֶּׁקְּרָאָם תְּחִלָּה שְׁנֵיהֶם "הַגְּדוֹלִים", יוּכַל לִהְיוֹת כִּדְבַר הָרַב אַבְרָהָם בֶּן עֶזְרָא (בראשית א טז) שֶׁכָּתַב: וְאִם יִשְׁאַל שׁוֹאֵל, הֲלֹא אָמְרוּ חַכְמֵי הַסְּפִירוֹת שֶׁכּוֹכַב צֶדֶק וְכָל הַכּוֹכָבִים חוּץ מִכּוֹכָב וְנֹגַהּ גְּדוֹלִים מֵהַלְּבָנָה, וְאֵיךְ כָּתַב "הַגְּדוֹלִים"? הַתְּשׁוּבָה; אֵין פֵּרוּשׁ "גְּדוֹלִים" עַל מִדָּתָם בְּגוּפָם, רַק עַל אוֹרָם, וְאוֹר הַלְּבָנָה כִּפְלֵי כִּפְלַיִם בַּעֲבוּר הֱיוֹתָהּ קְרוֹבָה מֵהָאָרֶץ. וְכֵן כָּתוּב "מָאוֹר". עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ.

כָּכָה גַּם לְפִי זֶה הַמִּדְרָשׁ. וְלָכֵן לֹא הוּקְשׁוּ לוֹ קְרָאֵי אַהֲדָדֵי, שֶׁהֲרֵי גַּם עַכְשָׁו שְׁנֵיהֶם אֲמִתִּיִּים, רוֹצֶה לוֹמַר; מַה שֶּׁנִּקְרְאוּ שְׁנֵיהֶם "גְּדוֹלִים". וְזֶהוּ מִפְּנֵי הַמָּאוֹר שֶׁבְּכָל אֶחָד מֵהֶם. וּמַה שֶּׁנִּקְרָא אַחַר כָּךְ הָאֶחָד "קָטָן", וְזֶהוּ לְפִי שֶׁהוּא קָטָן בְּעֵרֶךְ הַחַמָּה בְּמִדַּת גּוּפוֹ. וְאִי נַמִּי, מִכָּל הָאֲחֵרִים חוּץ מִנֹּגַהּ וְכוֹכָב. וְאִי נַמִּי, גַּם כֵּן בְּמָאוֹר נִקְרָא "קָטָן", וּבְעִנְיַן הָאוֹרָה.

אֶלָּא הָא קַשְׁיָא לֵיהּ, לָמָּה יִפְגְמֵהוּ וְיִקְרָאֵהוּ בְּשֵׁם ״קָטָן״ אַחֲרֵי שֶׁכְּבָר גִּדְּלוֹ וְנִשְּׂאוֹ לִקְרֹא בְּשֵׁם ״הַגְּדוֹלִים״ לַשֶּׁמֶשׁ וְיָרֵחַ, וְלֹא חָשׁ עַל שֶׁהַיָּרֵחַ קָטָן מִמֶּנּוּ אִם בְּמִדַּת גּוּפוֹ אִם בְּהֶאָרָתוֹ? וְאִם נִתַּן שֵׁם חֲשִׁיבוּת לְמִי שֶׁיִּהְיֶה, אֵין מִן הַדֶּרֶךְ לַחֲזֹר מִשֵּׁם חֲשִׁיבוּת הַהוּא וּלְהַקְטִינוֹ. וְנִיחָא לֵיהּ, שֶׁהָיָה כֵן עַל יְדֵי שֶׁנִּכְנַס בִּתְחוּמוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ, כַּאֲשֶׁר עֵינֵינוּ הָרוֹאוֹת שֶׁהַלְּבָנָה עוֹמֶדֶת נִרְאֵית לָעֵינַיִם בְּמִקְצָת מֵהַשַּׁחֲרִית וּמִקְצָת מֵהָעַרְבִית בְּכַמָּה יָמִים מִימֵי הַחֹדֶשׁ. וּבְעִנְיָן שֶׁעָשְׂתָה כֵן, מִעֵט בִּכְבוֹדָהּ וְלֹא קְרָאָהּ עוֹד "גָּדוֹל" כִּי אִם "קָטָן", כִּי אָחֲזָה מִדַּת הַקְּטַנִּים הַקּוֹפְצִים בִּפְנֵי הַגְּדוֹלִים לוֹמַר 'כָּמוֹנִי כָּמוֹכֶם'.

וְאָמַר רַבִּי פִּנְחָס, בְּכָל הַקָּרְבָּנוֹת כְּתִיב כו׳ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הָבִיאוּ כַּפָּרָה עָלַי עַל שֶׁמִּעַטְתִּי ב כו׳, לֹא מִעוּט בְּמִדַּת הַגּוּף וְלֹא מִעוּט בְּרִבּוּי הָאוֹרָה, כִּי בְּכָל זֶה לֹא נַעֲשָׂה שׁוּם הִשְׁתַּנּוּת, רַק מִעוּט כְּבוֹדָהּ בִּקְרִיאַת הַשֵּׁם.

וְאַל תִּתְמַהּ עַל הַחֵפֶץ שֶׁחָפַצְתִּי ג לוֹמַר שֶׁלְּכָךְ קְרָאָהּ "קָטָן", עַל שֶׁאָחֲזָה מִדַּת הַקְּטַנִּים הַקּוֹפְצִים בְּרֹאשׁ כֹּל. כִּי הֲלֹא כֹּה דִּבֶּר הָרַב אַבְרָהָם בֶּן עֶזְרָא בְּפֵרוּשׁ הָאַגָּדָה דְּפֶרֶק אֵלּוּ טְרֵפוֹת ד הָאֲמוּרָה לְמַעְלָה, הֱבִיאוֹ בַּעַל הָעֲקֵדָה בְּשַׁעַר ל״ז, שֶׁכָּתַב שֶׁהַקִּטְרוּג הַהוּא נֶאֱמַר עַל שְׁעַת הַהַקְבָּלָה ה, שֶׁהַמְּאוֹרוֹת כְּאִלּוּ הֵם עוֹרְכִים קְטָטָה זֶה לְעֻמַּת זֶה בְּרֹחַק חֲצִי גַלְגַּל בֵּינֵיהֶם ו, וְאָז שְׁנֵיהֶם מְלֵאִים אוֹרָה וְזִיו כְּאִלּוּ אָז הַיָּרֵחַ מִתְנַשֵּׂא לֵאמֹר אֲנִי אֶמְלוֹךְ ז, וּמֵאוֹתָהּ שָׁעָה, מִיָּד בִּנְטוֹתָהּ מֵהַנּוֹכְחִיּוּת הַהִיא, הִתְחִיל לְחַסֵּר אוֹרָהּ, וַהֲרֵי הוּא הַקְטָנָתָהּ ח, וְצִוָּה הַשֵּׁם יִתְבָּרֵךְ שֶׁיָּבִיאוּ קָרְבָּן בְּיוֹם חֶסְרוֹן כָּל אוֹרָהּ. וְרָמְזוּ טַעַם "לְחַטָּאת לַה׳", בַּעֲבוּר שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרֵךְ הוּא הַסִּבָּה הָרִאשׁוֹנָה לְהַמְעִיט אוֹרָהּ, כִּי בְרָאָהּ מְקַבֶּלֶת אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ וְאֵין לָהּ אוֹר מֵעַצְמָהּ. עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ.

וְעִם הֱיוֹת כִּי בַּעַל הָעֲקֵדָה דָּחָה דְבָרָיו מִפֵּרוּשׁ מַאֲמָר הַנִּזְכָּר, וּכְמוֹ שֶׁאֶכְתֹּב (שער ה פ"ג) בְּהַגִּיעִי שָׁם בְּעֶזְרַת ה' יִתְבָּרֵךְ, מִכָּל מָקוֹם נִמְצֵינוּ לְמֵדִין שֶׁסְּבָרָתֵנוּ זֹאת לוֹמַר שֶׁעָשְׂתָה מִדַּת הַקְּטַנִּים כו׳ סְבָרָא הוּא ט. שֶׁהֲרֵי הֶחָכָם הָרַב אַבְרָהָם בֶּן עֶזְרָא כֹּה סוֹבֵר בְּעִנְיַן הַקִּטְרוּג שֶׁמִּתְנַשֵּׂאת לוֹמַר אֲנִי אֶמְלוֹךְ.

וּמָה שֶׁהֻקְשָׁה לְבַעַל הָעֲקֵדָה, שֶׁאֵין לְפָרֵשׁ כֵּן אוֹתוֹ הַמַּאֲמָר כְּדִלְקַמָּן י, לֹא יִקְשֶׁה לְעִנְיַן הַפֵּרוּשׁ שֶׁלָּנוּ בְּפֵרוּשׁ זֶה הַמַּאֲמָר, כִּי לִמֵּד אוֹתָנוּ מוּסַר הַשְׂכֵּל בִּשְׁתַּיִם. הָאֶחָד, שֶׁאֲנַחְנוּ לֹא נַעֲשֶׂה כְּמַעֲשֶׂה זֶה, וְאַף שֶׁזֶּה פָּשׁוּט וְלֹא הָיָה צָרִיךְ לִמּוּד, הִנֵּה בְּכָאן נַחְשֹׁב שֶׁכְּבָר הֻרְשֵׁית בְּכָךְ וּכְמוֹ שֶׁמְּבָאֵר וְהוֹלֵךְ, וְעִם כָּל זֶה הֻקְטְנָה בִּכְבוֹד שְׁמָהּ אֲשֶׁר נִקְרָא לָהּ מֵאָז. וְהַשֵּׁנִי, לָמַדְנוּ שֶׁהַגּוֹרֵם לָזֶה צָרִיךְ לְהָבִיא כַּפָּרָה יא.

וְעוֹד מִתּוֹךְ כָּךְ אָנוּ לְמֵדִין בְּקַל וָחֹמֶר, מִי שֶׁאֵין לוֹ רְשׁוּת וְנִכְנָס לְתוֹךְ תְּחוּם חֲבֵרוֹ כַּמָּה גָדוֹל עָנְשׁוֹ מִנְּשׂוֹא, וְאִלּוּ לֹא שָׁמַעְנוּ עֹנֶשׁ לַנִּכְנָס וכו׳ בִּרְשׁוּת, לֹא הָיִינוּ יְכוֹלִים לְהַגְדִּיל הָעֹנֶשׁ כּוּלֵי הַאי עַל הַנִּכְנָס שֶׁלֹּא בִרְשׁוּת.

תוכן העניינים

דרוש חדושי הלבנה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה