דרוש וחידוש על השס חלק שני מערכות· רבי עקיבא איגר
תשובה
לנכדי חביבי הרב וכו' מו"ה אברהם שמואל בנימין נ"י
מ"ש די"ל דרבא דאמר וכי מתה כו' היינו דסבר אף מחזיר וכו' אף דדבר בהשכל מ"מ לענ"ד א"א לומר כן דא"כ גם במולק בלא רוב בשר עמו יקשה הא טרפה עומד ומולק ולאו מצותו בכך כיון דאפשר בחזרת סי', גם בשחיטת עוף וכן מליקת חטאת אמאי הותר לשחוט ולמלוק הושט הא בתחלה מיד כשעושה נקב הוי נבלה ולאו מצותו בכך דהא אפשר בשחיטת ומליקת קנה א"ו דמ"מ אחר דאמרה תורה דהכשרו דשחיטה ומליקה אף בושט מקרי מצותו בכך ה"נ כיון דמצות מליקה גם בלא חזרת סימנים שפיר מקרי מצותה בכך:
מ"ש נכדי הרב נ"י על עיקר קושייתי די"ל בטעם מה דנאיד הרשב"א מפי' תוס', א"י מה משמעות איכא בלישנא דר"ה דאינו משו' מלמטה למעלה הא חזי' דס"ד דחלדה דמתני' היינו דשוחט מלמטה למעלה הרי דשייך לעייל כן בלישנא דחלדה, א"ו נראה דטעמא דהרשב"א דבאמת דברי תוס' אינם מוכרחים דיהיה זה מלמטה למעלה דדוקא התם שמעמיד חודו של סכין תחת הסימנים וחותך דרך הגבהה חודו של סכין דרך מעלה דאין זה דרך שחיטה דסתם שחיטה שמעמיד חודו של סכין על הסימנים וחותכת בהורדת חוד הסכין דרך מטה, וא"כ במליקה שמעמיד חודו של סכין על העורף וחותך בחודו דרך ירידתו אין הפרש אם מעמיד החודו של סכין על הסמינים או שמעמיד חודו של סכין על עורף דכל ששוחט בחודו של סכין דרך ירידתו מקרי מלמעלה למטה, גם כיון דרבא דל"א כר"ה דחלדה כחולדה הבאה בעיקרי הבתים לא משוי ליה לפסולה במה ששוחט מלמטה למעלה מה"ת לומר דאנן לא ס"ל כן דהא לא מצינו חולק בזה על רבא דהא ר"ה דאמר דמחליד היינו משום כיסוי הסכין ואדרבה משמע דגם ר"ה ס' בזה כרבא דאינו מזיק בשביל שחותך ממטה למעלה מדאמר שפסולו משום חלדה דכיסוי סכין ובדרך הפשוט דתחת העור הוי חלדה ול"א דפסולו משום דשוחט ממטה למעלה ולא יהי' נפשוט בתחת העור וא"כ דר"ה ורבא ס"ל דלא הוי פסול משום שחיטה ממטה למעלה איך שייך לומר דאנן לא ס"ל כן לדינא:
מ"ש נכדי נ"י על תמיהתי בדברי המהר"ם לובלין, ושכן שמע יוצא מכבוד אביו מר חתני הגאון הצדיק נ"י לענ"ד מלבד דלישנא דמהרמ"ל אינו דומה כן ממ"ש דלפי האמת וכו' אינו טרפה וכו' והא דקאמר הכא נמי דכי תבר שדרה ומפרקת הו"ל טרפה היינו בדרך אפי' את"ל כן, ואם איתא דמהרמ"ל יודה דרבינא ס"ל דהוי טרפה איך קרי לה דלפי האמת אינו טרפה דלמא האמת כרבינא דהוי טרפה והו"ל לומר דר"ל ס"ל דלא הוי טרפה וגם מדנדחק דפירכת הש"ס רק בדרך את"ל דהוי טרפה ולא תירץ בפשוטו דהכי קאמר נהי דלרבינא הוי טרפה תהני ליה סכין, א"ו דמהרמ"ל ס"ל לקושטא כן דלכ"ע לא הוי טרפה, גם אם איתא דלר"ה לא הוי טרפה המנ"ל להגי"נ לשוויא פלוגתא דר"ל ס"ל דלא הוי טרפה הא אינו מוכרח כן דדלמא ר"ל קאמר דמביא ואינו נאכל כדאמרי' שם לר' אע"כ דס"ל להגמרא מסברא כן דלא הוי טרפה וקושייתי קמה וגם נצבה:
תו כ' על קושייתי בתוס' בב"ק (דף עז ע"א ד"ה שחיטה שא"ר) וכתב נכדי נ"י מכח שחיטת הושט הוי הכל מום דמיתה ולא מקרי מום דחיים, זה נסתר מסוגיא דחולין (דף ל' ע"א) דמפורש להדיא דמקרי מום כה"ג. תו כתב להשיבני על דברי שבחלק א' מהפסקים סי' קכ"ד, דהא גם במפרש דברים האסורים לא הוי ככ"ע דלרע"ק אף בסתם הכי הוא, לק"מ דדוקא במפרש ח"ש לא מוקי ככ"ע דלרע"ק לתני סתם ואי דבא לאורויי דבמפרש גם רבנן מודו זהו מלתא דפשיטא דאם לרע"ק במפרש ח"ש חלה השבועה ה"נ לרבנן בסתם, אבל אי מוקמי במפרש דברים אסורים שפיר הוי ככ"ע דאשמועינן דבמפרש דברים אסורים גם רבנן מודו דדעתו על ח"ש דזה לא הוי שמעינן מסתמא דר"ע:
ידידו זקינו עקיבא