אור ברסלב
דרוש וחידוש על השס חלק שני מערכות לידידי הרב רבי יוסף שמואל אב"ד דק"ק קעמפנא

דרוש וחידוש על השס חלק שני מערכות· רבי עקיבא איגר

לידידי הרב רבי יוסף שמואל אב"ד דק"ק קעמפנא

להרב רבי נפתלי נ"י בק"ק שטרים

אשר ביקש רומ"פ היות שנזדמן לו סופר מומחה לכתוב לו ס"ת ומבקש להודיעו איזה ענינים אשיב מפני הכבוד בנחיצה ממה שבזכרוני לפי שעה. א' העיקר כפירוש הי"ג שבכ"מ דבין יעלו הצפרדעים, ובין ויאמר ד' וכו' נטה ידך ליכא פרשה כלל, ובפסוק לא תחמוד אשת רעך יש פרשה סתומה, וממילא בפסוק נטה ידך ליכא פרשה כלל, וראיתי שכן הוא ברמ"ה, וכ"כ בעל מנחת שי, ופוק חזי מאן גברא רבא קמסהיד בעל אור תורם שראה ג' ס"ת מהרמב"ם ומצא כפי הנ"ל, ואין לזוז מזה. ב' בשיטה חלקה קודם שירת הים ולאחריה, וכן האזינו אשר עמד עליה בתשובת חכ"צ (סי' כה) ותוכן דבריו נלענ"ד דהנחת שיטה שלימה למעלה ולמטה הנזכר במסכת סופרים (פי"ב) לאו מדין פרשה היא, דא"כ הים מספיק להניח חלק חצי שיטה שיעור ט' אותיות, אלא ודאי דמטעם אחר הוא, וכיון דלהרמב"ם שיטה חלקה היא פתוחה מנאה במספר הפתוחות, כיון דממילא כך הוא ע"י הנחת שיטה חלקה. אולם לענ"ד דברי החכ"צ תמוהים, מה דהוכיח מדלא כתב הרמב"ם שיש רשות להניח שיעור ט' אותיות פנוי קודם השירה, הא הרמב"ם לא הזכיר כלל ההיא דמסכת סופרים הנ"ל שיהיה חלק שיטה שלמה לפניה ולאחריה, אלא דמנאן במספר הפתוחות וממילא הדין באמת דסגי בהנחת חלק ט' אותיות, לומר דהרמב"ם סמך על שהביא סדר כתיבה השירה ויש שם חלק שיטה לפניה ולאחרי', לא מסתבר לענ"ד דכמו שכתב שירת הים כותבין אותה בל' שיטין שיטה ראשונה כדרכה ושאר השיטות וכו' ולא סמך עמ"ש אח"כ סידור השירה שיש שם שיטה ראשונה כדרכה והשאר ריוח באמצע, וה"נ הו"ל להקדים ולכתוב שיהיה חלק שיטה אחת, ובאמת תמיהני שלא הביאו הרמב"ם והרא"ש דברי המ"ס הנ"ל. וראיתי באור תורה שכתב, והרמב"ם לא הוצרך להזכיר אלו ב' שיטות הריקות, כי הספיק לו מ"ש שאז ישיר משה ותקח מרים פתוחות, וידוע שכל פרשה פתוחה צריך שיהיה לפניה שיטה פנויה מכל וכל אם הפרשה שקודם לה סיומה בסוף השיטה עכ"ל. וגם זה תמוה לי, דהא זה עצמו לא נזכר בהרמב"ם כלל, שהפרשה דקודם אז ישיר יהיה סיומה בסוף השיטה, אלא דבפ"ז כתב שיהיה בראשי השיטות למעלה משירת הים, הבאים, ביבשה, את, ממצרים, יהא סיומה בסוף השיטה:

גם למ"ש החכ"צ דהשיטה השלמה שבמ"ס לאו מדין פרשה הוא אלא מאיזה טעם אחר, אלא דממילא עי"ז היא פתוחה, ומנאה הרמב"ם במנין הפתוחות, קשה לי, דאם אינה מדין פרשה אם לא הניח פנוי כלל, ראוי להיות דאינו מעכב, כמו שארי דברים הנזכרים במ"ס שם בסימני תחלת השיטין, וכל שכתובה בפיזור כשר, כדאיתא בש"ע (סי' רעה ס"ג) א"כ לא הו"ל להרמב"ם למנותן במנין הפתוחות, שיהיה הדין דמעכב כדין לא הניח ריוח במקום שיש פרשה דפסול כמ"ש הרמב"ם (פ"ח ה"ג). אבל לענ"ד י"ל כסגנון החכ"צ ובדרך זה, דהרמב"ם שכתב דיני ס"ת שנמשך אחרי ס"ת הידוע במצרים שהגיה בן אשר, י"ל דנמצא בס"ת ההיא ובשארי ספרים המדויקים שיטה מלאה חלקה קודם השירה, ולאחריה. ואחרי שהרמב"ם לא הביא דברי המסכת סופרים הנ"ל שפט מזה דההנחת החלק היה מדין פרשה פתוחה, ושבאמת היה די בהנחת חלק שיעור ט' אותיות, אלא דהזדמן להסופר שסיים פרשה שלפניה בסוף השיטה והוצרך הסופר להניח שיטה שלימה פנויה לעשותה פתוחה, אבל כיון דהגרסא לפנינו במ"ס שהיא שיטה שלימה חלקה, דזה ע"כ לאו מדין פרשה הוא, מדלא סגי שיעור בהנחת ט' אותיות פנוי, אנו דנין דזהו טעמן של הסופרים ההם, ולאו מדין פ' הוא, ובאמת אלו לא הניח חלק כלל אינו מעכב, ואף דאם יבא לפנינו ס"ת שלא הניח הסופר פנוי כלל, לא מלאנו להקל, אחרי דמ"ע הרמב"ם מנאה בכלל הפתוחות, מ"מ הא להרמב"ם הוי זה פרשה פתוחה, ואנו באנו לחוש לדעת הרא"ש דשיטה חלקה הוי סתומה, וכיון די"ל באמת דלאו מקום פרשה הוא, יש לסמוך להכשיר, ומ"מ אם רוצה רומ"פ לעשות כמו שכתב בבאר היטב שיש להניח חצי שיטה בסוף פנוי קודם השירה דיוצאים אליבא דכ"ע, דהוי פרשה פתוחה לכ"ע, וגם שיטה חלקה כדברי מסכת סופרים, אין בזה גמגום כלל, ובפרט שהכנה"ג בתשובותיו בעי חיי חיו"ד הרעיש ג"כ על שיטה שלימה חלקה, דהא הוי סתומה להרא"ש ודעתו שלא להניח כולה שיטה פנויה, א"כ לעשות כדעת באר היטב טוב ונכון. וע"ד מה דאיתא במסכת סופרים (פ"ט ה"ג) וישחט צריך להיות פשוט, וכתב בבנין אריאל שם באגור וסה"ת הגי' וישחט ח' פשוטה, ועוד שם הד' פשוטים גדולות ורחבות משאר אות, עכ"ל, א"כ הא דוישחט צ"ל גדול ורחב, ואולם לא נזכר איזה וישחט כי בפרשה צו כתיב ג"פ וישחט, וראיתי במס' סופרים נדפס מנהג הסופרים לעשות ח' גדולה ומנוזרת בויקרא ח' פ' עכ"ל, והיינו פ' צו ח' פסוק ט"ו שהוא וישחט הראשון:

ידידו דו"ש הק' עקיבא בן מ"ו הרב רבי משה גינז מא"ש

תוכן העניינים

דרוש וחידוש על השס חלק שני מערכות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה