אור ברסלב

דקדוקי הטעמים· רבי אהרן בן־אשר

55

54

סדר התיבות בדגש ורפי בסוף התיבה בכל המקרא.

דע כי כל תיבה אשר במקרא היוצאת על "ֶינָה" כאשר תלמד ותצא בלשון רבים, רְפָיָה היא לעולם, כמו "יָדָיו תְּבִיאֶינָֿה" ((ויקרא ז ל)), "תְּצִלֶּינָֿה" ((תְּבֹאֶינָֿה) ((תהלים מה טז)), "תַּעֲשֶׂינָֿה" (([[דברים א מד)), "תִרְאֶינָֿה" ((תֶּחֱזֶינָֿה) ((ישעיהו לג יז)), "תֵּצֶאנָֿה" (([[עמוס ד ג)), "תִמְצֶאןָֿ" ((תַעֲלֶינָֿה עַל לֵב) (([[ישעיהו סה יז)) וכדומה להם, חוץ מאלו הנזכרים שהם לשון רבים והם בדגש, "חַכְמוֹת שָׂרוֹתֶיהָ תַּעֲנֶינָּה" ((שופטים ה כט)), "בְּנוֹת הַגּוֹיִם תְּקוֹנֵנָּה אוֹתָהּ", שנים בו ((עֵינַי תִּרְאֶינָּה בָּהּ) (([[מיכה ז י)). וכל לשון יחיד דגש, כמו "וְאֶל אַמָּה תְּכַלֶּנָּה" ((יַגִּיעֶנָּה עַד עָפָר) (([[ישעיהו כו ה)), "תֹּאכֲלֶנָּה" ((אֲצִיתֶנָּה) ((ישעיהו כז ד)), "שְׁמָעֶנָּה" (([[איוב ה כז)), "קָחֶנָּה" ((לַייָ תַּעֲלֶנָּה) (([[שופטים יג טז)), "הוּא יִרְאֶנָּה" ((שָׁלַח אֵשׁ בְּעַצְמֹתַי וַיִּרְדֶּנָּה) (([[איכה א יג)), "אֶרְעֶנָּה בְמִשְׁפָּט" ((וְהָיָה כִּי תִקְרֶאנָֿה מִלְחָמָה) (([[שמות א י)), "תְּעֻגֶנָֿה לְעֵינֵיהֶם" ((יחזקאל ד יב)) והן רפים.

תוכן העניינים

דקדוקי הטעמים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה