דקדוקי הטעמים· רבי אהרן בן־אשר
19
סימן שישלה ומארכה
דרך מארכ֥ה ושישל֧ה בכל המקרא, כאשר יהיו בין הטעם הסמוך לתבר֛ה שלשה מלכים, יהיו בשישל֧ה נמשכים, ואם יהיו שני מלכים או פחות, יהיה במארכ֥ה לדבר צחות, כמו "וַיָּבֹ֥א מֹשֶׁ֛ה בְּתוֹךְ הֶעָנָן" ((וְנָתַתִּי אֹתָ֥הּ לָכֶ֛ם מוֹרָשָׁה) (([[שמות ו ח)), "וַיִּתֵּ֥ן דָּוִ֛יד לְאָרְנָן" ((וַיָּבֹ֥א חוּשַׁ֛י) (([[ש"ב טו לז)), על זה המנהג נוהג לעולם חוץ מפסוק אחד, "כִּי אֵ֥ין לַֽעֲמ֛וֹד לְפָנֶיךָ עַל זֹאת" ((עזרא ט טו)), שיש בו שלשה מלכים והוא במארכה. ואלו הם המלכים, אָה אַה אֵי אֶה אוֹ אוּ אִי וחטף וקמץ וחטף ופתח, וכן השוא אם יהיה באות שהוא ראשון לתיבה מתחשב כמלך, ואם יהיה באמצע התיבה או בסופה לא יתחשב. ובשלשה פסוקים נחלקו הסופרים, למקצת הסופרים הראשונים, שהם בשלשה מלכים, והם נקראים במארכה
למקצתם, "וּבְנֵי אָשֵׁר יִמְנָ֧ה וְיִשְׁוָ֛ה" ((בראשית מו יז)), וחברו דדברי הימים ((וּמִיכָאֵ֧ל וְיִשְׁפָּ֛ה וְיוֹחָא בְּנֵי בְרִיעָה) (([[דה"א ח טז)). ושאר המקרא על זה, אם בשלשה מלכים או יותר יהיה שישלה לתברה, ואם בשני מלכים או פחות יהיה מארכה לתברה, חוץ משלשה עשר פסוקים, מחלפים את מנהג זה, כבאור חכמים ונבונים, שאף על פי שאין ביניהם שלשה מלכים הם בשישלה, וסימנם "וְאַבְרָהָם הָי֧וֹ יִֽהְיֶ֛ה לְגוֹי גָּדוֹל" ((בראשית יח יח)), "וְכִֽי־יִגֹּ֧ף שֽׁוֹר־אִ֛ישׁ אֶת שׁוֹר רֵעֵהוּ" ((הַמַּקְרִיב אֶת דַּם הַשְּׁלָמִים ל֧וֹ תִהְיֶ֛ה) (([[ויקרא ז לג)), "וְכֹל אֲשֶׁ֧ר אֵֽין־ל֛וֹ סְנַפִּיר" דמשנה תורה ((דברים יד י)), "וַיֵּשְׁבוּ בֵּ֧ין בֵּֽית־אֵ֛ל וּבֵין הָעַי" ((וַיָּשֶׂם אוֹתָם אֹרֵב בֵּ֧ין בֵּֽית־אֵ֛ל) (([[יהושע ח יב)), "כִּי אִם אַרְבַּע מֵא֧וֹת אִֽישׁ־נַ֛עַר" ((ש"א ל יז)), "עַתָּה יֵ֧רַֽע לָ֛נוּ שֶׁבַע בֶּן־בִּכְרִי" ((אֲשֶׁ֧ר בֵּרֲכ֛וֹ יְיָ צְבָאוֹת) (([[ישעיהו יט כה)), "כְּשֹׁ֧ד שַֽׁלְמַ֛ן בֵּית אַרְבֵאל" ((הושע י יד)), "וְאִישׁ מָשַׁךְ בַּקֶּשֶׁת… הֲפֹ֧ךְ יָדְךָ֛" דדברי הימים ((כִּי לֹ֧א יָכְל֛וּ לַעֲשֹׂתוֹ בָּעֵת הַהִיא) (([[דה"ב ל ג)), "כֹּל אֲשֶׁר תִּמְצָ֧א יָֽדְךָ֛ לַעֲשׂוֹת בְּכֹחֲךָ" ((קהלת ט י)), וכל פסיקתא דכותיה בשישלה, כמו "וַיֵּחָלֵק עֲלֵיהֶ֧ם׀ לַ֛יְלָה הוּא וַעֲבָדָיו" ((בראשית יד טו)), "הִמּ֧וֹל׀ יִמּ֛וֹל" ((יְמַהֵ֧ר׀ יָחִ֛ישָׁה מַעֲשֵׂהוּ) (([[ישעיהו ה יט)), "וַיֵּשְׁבוּ בָהּ וַיִּבְנוּ לְךָ֧׀ בָּ֛הּ מִקְדָּשׁ" ((וַיָּשֶׂם הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵר֧וֹשׁ׀ מַ֛ס) (([[אסתר י א)). וכל דקדים לאדכרה, לעולם בשישלה נכתב ונקרא, כגון צִוָּ֧ה יְיָ֛ ((([[שמות ו כח)). כל המקרא על זה, מפי נביא וחוזה.