דקדוקי הטעמים· רבי אהרן בן־אשר
14
יש סופרים, דבר אמת מורים, ונסחי ישרים, במקומות רבים, קמץ חטף קורים, כגון "וַנִּפְתֳּחָה אֶת אַמְתְּחֹתֵינוּ" ((בראשית מג כא)), "שִֽׁמֳעָה תְפִלָּתִי יְיָ" ((וָאֶשְׁמֳעָה אֶחָד קָדוֹשׁ) (([[דניאל ח יג)), "וְנִקְרֳאָה יְרוּשָׁלִַם" ((וְנִקְרֳאָה בְשֵׁם) ((אסתר ב יד)), "וְנִזְרֳעָה זָרַע" (([[במדבר ה כח)), "וָאֶשְׁקֳלָה לָהֶם" ((בְּנֵי קֳהָת) (([[במדבר ד ב)), "הַקֳּהָתִי" ((הַקֳּהָתִים) (([[במדבר י כא)), "הַקֳּעָרָה" ((הַגֳּרָנוֹת) (([[ש"א כג א)), "כֻתֳּנֹת" ((מָרְדֳּכַי) ((אסתר ב ה)), "לְמָרְדֳּכַי" (([[אסתר ב כב)), וכמוהם רבים. ויש סופרים אחרים, אין קמץ חטף קורים, ונסחי ישרים, כגון "וַנִּפְתְּחָה", "שִׁמְעָה", "וָאֶשְׁמְעָה", "וְנִקְרְאָה", "וְנִזְרְעָה", "קְהָת", "הַקְּהָתִי", "הַקְּהָתִים", "הַקְּעָרָה", "הַגְּרָנוֹת", "כֻּתְּנוֹת", "מָרְדְּכַי", "לְמָרְדְּכַי", וכמוהם רבים, ואין לדבר הזה שרש כי אם ברצון הסופרים.
רב פינחס ראש ישיבה קרא "סֹכֲכִים" ((הַמְשֹׁרֲרִים) (([[דה"א ט לג)), "וּקֲרָב לִבּוֹ " ((שׁוֹטֲטוּ בְּחוּצוֹת) (([[ירמיהו ה א)), "הִתְפּוֹרֲרָה" ((הִתְמוֹטֲטָה) ((ישעיהו כד יט), "מֵֽרֲפִידִים" (([[שמות יט ב)), "כִּי הָיְתָה הָֽרֲוָחָה" ((הָֽרֲבִיעִי) ((בראשית ב יד)), "הָֽרֲכֻשׁ" (([[בראשית יד טז)),
"הָֽרֲשָׁעִים" ((וּסֲגַר) (([[דניאל ו כג)), "וּשֲׁבֵה שֶׁבְיְךָ" ((וּשֲׁלַח לִקְרָאתָם) ((מ"ב ט יז)), "וּשֲׁלַח לִי עֲצֵי" (([[דה"ב ב ז)), "לֹא תְבַשֵּׁל גֲּדִי" ((אֶל קֲשִׁי הָעָם הַזֶּה) (([[דברים ט כז)), "וּשֲׁבַע עֶשְׂרֵה" דרחבעם ((יִכְתֲּבֵם) (([[ישעיהו י יט)), "וְעַל לִבָּם אֶכְתֲּבֶנָּה" ((ירמיהו לא לב)).