אור ברסלב
דור רביעי על חולין דף קמא: › פירוש ג

דור רביעי על חולין· רבי משה שמואל גלזנר

דף קמא: · פירוש ג

פירוש ב

ע״ש גמר׳ וליחוש לחשדא. וקשי׳ לי הא לא הורה רבא מידי דהרי א״ל האי לא ידיע לך מתני׳ היא דאפי׳ ביצה אחת חייב לשלח, ואי דתימה עוף טהור הוא הלא גם זאת דרך מתמיה קאמר, הרי לא ידע האי גברא דעוף טהור חייב לשלח משמע דתימה הי׳ מפורסם לכל דעוף טהור הוא, והי׳ אוכלין אותה אם לא שנאמר דמאחר דכבר לקחה אי חייב לשלחה תלו בפלוגתא דר״י ורבנן, לכן מקרי הוראה מה שחייבו רבא לשלחו כחכמים ודו״ק.

ולהשלמת הענין אציע כאן קושי׳ אחת נאה שהביא ק״ז זצ״ל מבנו הגה״ק מו״ה שמעון זצ״ל בעודו ילד שעשועים וכן היא בהגהות ק״ז רעק״א ז״ל על המשניות והוא דלר״י דס״ל שלח מעיקרא משמע וכל שלקח לוקה ואינו משלח, נשאר קושי׳ הש״ס לעיל קט״ו ע״א שה״ק ליתסר מצד כל שתעבתי לך, ותירץ הש״ס דשם דלא אמרה תורה שלח לתקלה ליתא, דלר״י לא אמרה תורה שלח אלא קודם שנעשה העבירה והניח הקושי׳ בצ״ע עיי״ש.

והנה קושי׳ זו גם לחכמים קשה לכאור׳ דכל ששלח לבסוף הרי תיקן הלאו וליכא תועבה, ומנ״ל היתר אם לקחה ושחטה דהבשר מותר כמש״כ הרמב״ם בריש פי״ג, וניהו דלרש״י דלמ״ד קיימו ולא קיימו בעינן דוקא תכ״ד אבל אח״כ לוקה ומ״מ משלח ניחא, מ״מ לרמב״ם דס״ל דמצי לקיים העשה כל זמן שהאם קיימת קשה, וגם לרש״י קשה למ״ד בטלו ולא בטלו הרי כל ששלחה ליכא תועבה, וע״כ לומר דהש״ס שם שהקשה שה״ק ליתסר הי׳ סובר, אע״פ שנתקן הלאו ע״י שילוח היינו דנפטר מעונש מלקות אבל מ״מ איסורא דעבד עבד ומקרי תועבה אף דאינו לוקה, הכי נמי י״ל לר״י לפי מה שביארנו דלדידי׳ בנטל האם בלא הבנים עובר רק העשה דשלח ועליו לשלחו כל זמן שהיא בידו, דזאת קתני במשנה דאמר הריני נוטל את האם ומשלח את הבנים דחייב לשלח, וזה בין לחכמים ובין לר״י וא״כ גם לר״י עבר אעשה במה שלקחה ע״מ להחזיק בה ונעשה תועבה ומ״מ אמרה תורה שלח גם אחר שעבר אעשה - כן יש לדחוק - ודו״ק.

תוכן העניינים

דור רביעי על חולין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה