דור רביעי על חולין· רבי משה שמואל גלזנר
דף קלט. · פירוש א
דף קל״ט ע״א גמר׳ אבל במקדיש תרנגולתו לבה״ב דקדושת דמים בעלמא הוא כיון דמרדה פקעה קדושתייהו, והקשה הר״ן בחידושיו, וא״ת וקדושה שבהו להיכן הלכה, ותי׳ כיון דנתייאש הגזבר מחמת שמרדו הוה כהפקר עיי״ש, ואין לפרש דמכח ייאוש קאתינו עלי׳, דהרי כיון שניכרת ובאתה ליד המשתמר כלתה היאוש, ושוב חייב להחזיר להקדש דהרי בייאוש בעינן אתא ליד זוכה דוקא וכאן בהקדש אם נימא דקנה מצד ייאוש הרי היא המעילה דקנה מן ההקדש, אבל הכוונה דהוה כהפקר גמור ועוד קודם שבא ליד זוכה יצא מרשות הקדש, כי ברחה ומרדה הוה כמו זוטו של ים דפקע מיני׳ שם בעלים עוד קודם דאתא ליד זוכה, וכן מוכח ממה שכתבו התוס׳ דאווזין ותרנגולים שברחו מבעליהן הוו הפקר והמחזיק בהן זכה בהן, ולא מטעם מציאה אלא מטעם הפקר ממש ודו״ק.