דור רביעי על חולין· רבי משה שמואל גלזנר
דף קלג. · פירוש א
דף קל״ג ע״א גמר׳ בדק לן ר׳ יוסף האי כהנא דחטיף מתנתא חבובי קמחבב מצוה או זלזולי קמזלזל במצוה, לא הבנתי איזה מצוה קעבד כהן בקבלת ואכילת זרוע ולחיים וקבה כי אכילת תרומה מצינן דאיקרי עבודה בפסחים ריש דף ע״ג, אמר לו הרי הוא אומר עבודת מתנה אתן את כהונתכם והזר הקרב יומת, עשו אכילת תרומה בגבולין כעבודת ביהמ״ק, משמע דוקא אכילת תרומה, אבל לא אכילת זרוע והלוה״ק שהוא חולין ונאכל גם לנכרי ולכלבים, ולעיל דאמר ר״ח מתנות כהונה אין נאכלות אלא צלי ובחרדל מ״ט אמר קרא למשחה לגדולה, דמזה משמע דאכילת המתנות למצוה יחשב גם עליו אני דן דמנ״ל, דהאי קרא קאי נמי אמתנות דזרוע והלוה״ק כי שם כתיב בפ׳ קרא ״ואני הנה נתתי לך את משמרת תרומתי לכל קדשי ב״י לך נתתים למשחה ולבניך לחק עולם״ ושם מונה והולך כל המתנות כהונה, אבל מזרוע ולחיים וקבה אין זכר למו, כי היא מצוה המחודשת במשנה תורה פ׳ שופטים, וכל הני דמנה בפ׳ קרח אית בהו קדושה ונאכלות דוקא בטהרה ולכהנים או לב״ב דוקא, אבל הני מתנות מן הזובחי זבח שהם חולין גמורים, ונאכלין אפילו לכלבים מנ״ל לר״ח דאיכא באכילתן שום מצוה כדי לדרוש האי למשחה דכתיב בפ׳ קרח על תרומה וקדשים, גם על הני מתנות חולין דכתיבו בפ׳ שופטים, ולהיפך נמי קשה לי אי אכילת הני מתנות מצוה איך רשאי למכרם לנכרי ולבטל מצוה זו בידים, וצ״ע כעת ודו״ק.