אור ברסלב
דור רביעי על חולין דף קכט: › פירוש א

דור רביעי על חולין· רבי משה שמואל גלזנר

דף קכט: · פירוש א

דף קכט:

ע״ב א״ל אמציעתא, נשחטה הבהמה הוכשרה בדמי׳ וכו׳ ועיין בלב ארי׳, ולפע״ד נראה דלנכרי ודאי לא שייך לומר מיתה עושה ניפול, כי האי דרשה לישראל נאמרה ולא לב״נ, אלא דלב״נ בלא״ה אבר המדולדל אסור משום אבמה״ח, דהרי מכח סברא פשוטה פריך לעיל קכ״ז ע״ב אי דאין מעלין ארוכה טומאת נבלות (דהיינו אבמה״ח) נמי ליטמא, הרי דס״ל להש״ס דכל שאין האבר מצי להעלות ארוכה כתלוש דמי לענין אבמה״ח, אלא דקרא כתיב כי יפול עד שיפול, וזה ודאי רק לישראל נאמרה אבל לב״נ אהדרינן לסברא חיצונה דכל שעומד ליפול כנפול דמי, אלא דיש לעיין בדבר דהרי בשחיטה ניתרים המדולדלים מה״ת לישראל, וממילא גם לנכרי מכח מי איכא מידי, וע״כ לומר דגם לנכרי בעינן עד שיפול דמכח מי איכא מידי אנו מוכרחים לומר דגם לנכרי נאמר האי דין דעד שיפול אבל אם מתה הבהמה ודאי לב״נ מותרין כנבלה עצמה, דמיתה עושה ניפול מנ״ל אצל ב״נ, וא״כ קשה טובא איך קאמר הש״ס דאסיפא קאי אמתה הבהמה הבשר צריך הכשר, וע״ז פליג ר״ש דאין זה אוכל הראוי׳ לאחרים, ואמאי אינו ראוי לב״נ ואין לנו מנוס מקושי׳ זו, אם לא שנאמר דמסברא נמי מיתה עושה ניפול, ורק דרך אסמכתא סמכו דבר זה אקרא דכי יפול מהם במותם ודו״ק.

תוכן העניינים

דור רביעי על חולין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה