אור ברסלב
דור רביעי על חולין דף קכח: › פירוש א

דור רביעי על חולין· רבי משה שמואל גלזנר

דף קכח: · פירוש א

דף קכח:

ע״ב גמר׳ מתה הבהמה מאי איכא בין אבמה״ח לאבר של נבלה וכו׳, הנה גם שניהם מטמאין בכל שהוא וכדתנן בפ״ק דאוהלות דאיברים אין להם שיעור הן במת והן בנבלה ושרצים, והנה באבמה״ח דרש לקמן מקרא דכי ימות מן הבהמה דמטמא, אבל אבר מנבלה לא פריך הש״ס מנ״ל דמטמא, וצ״ל דמק״ו מטמא וכמו במת ותלוי בפלוגתא דר׳ אליעזר ור׳ יהושע כדלקמן סוף פרקן דר״א לא שמע אלא אבמה״ח ולא אבר מן המת, ור״י אומר ק״ו מה חי שהוא טהור אבר הפורש ממנו מטמא מת שהוא טמא לא כש״כ, וא״כ בבהמה נמי רק לר׳ יהושע אבר מנבלה מטמא ומק״ו מאבמה״ח, ואם תקשה לך א״כ איך אפשר דאבר מנבלה יהי׳ חמור מאבמה״ח דהא די לבא מן הדין להיות כנדון, ואם בשר הפורש מן אבמה״ח טהור איך בפורש מאבר מת יהי׳ טמא, לא מחכמה שאלת את זאת, דהרי באבר שיש עליו כזית בשר לא בעינן ק״ו לטמאתו, דהרי לא גרע מכזית בשר דנבלה בעלמא דמטמא, כי רק על אבר שאין עליו כזית בשר בעינן הק״ו מאבמה״ח, אולם לפי פי׳ הרמב״ם בפיה״מ דלקמן וכן פי׳ הרעב״ט במשניות, דר״ש דמטהר בכזית בשר ועצם כשעורה היינו בפורשים מאבר מן המת יש מקום לקושי׳ זו אלא דכבר התמיהו רבים וכן שלמים על פיה״מ והרמב״ם עיין לקמן.

אבל מה שיש להעיר דמנ״ל דבאבר הן מה״ח והן מן הנבלה לא בעינן כזית בין הכל בצירוף גידין ועצמות, דילמא לעולם כזית בעינן וכמו לענין אכילה דקאמר רב לעיל ק״ב ע״א דאבמה״ח צריך כזית אכילה כתיב בי׳, ולמה יהי׳ חלוק שיעור טומאה משיעור אכילה באבר, ומצאתי שהעיר בזה בעל משנה אחרונה במשניות ווילנא שם באוהלות פ״א מ״ז, וסיים וז״ל ״וצ״ל דעיקרו הלכה היא וכן משמע פ״ו דעדיות שהשיב ר״א לא אמרו אלא אבר מה״ח ולא חייש לק״ו דילפי חכמים משום דהלכה היא ואין דנין ק״ו מהלכה״ עכ״ל ולכאור׳ אדרבה מר׳ יהושע דדן בק״ו והלכ׳ כמותו נשמע דאית לי׳ קרא, יישוב ע״ז עיין בדיבור הסמוך.

ועכ״פ היוצא לנו מן האמור דלר״א דס״ל באדם דוקא אבר מה״ח ולא אבר מן המת, ע״כ גם בבהמה ס״ל כן דדוקא אבמה״ח מטמא אבל מנבלה לא אם נאמר דגם בבהמה עיקרו מהלכה, ועיין בדיבור הסמוך.

תוכן העניינים

דור רביעי על חולין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה