דור רביעי על חולין· רבי משה שמואל גלזנר
דף קכז: · פירוש ב
ע״ש גמר׳ מסייע לי׳ לרחב״א וכו׳, והתולש מהן בשבת חייב, עיין בת״ח שכתב דלא אגופה דדינא מסייע, דדלמא נמקו לא הוה כמדולדלים, אלא אהא דקאמר דיש דבר דהוה כתלוש לענין טו״א ולא לשאר מילי, מייתי ראי׳ עיי״ש. ולפע״ד לא נראה כן דהרי הש״ס לא מכח סתירת הדינים פריך מ״ש לגבי טו״א דחשוב כתלוש ולטומאת אבמה״ח חשוב כמחובר דזאת לק״מ, דהרי בריש פרקן קתני לגבי מפרכסת דמטמא טו״א ולא טו״נ, דלגבי טו״א חשובה כמתה, אבל לגבי נבלות חשובה כחיה, דריבה לטמא טו״א ממה שריבה לטמא טו״נ כדקתני במתני׳ שם, אלא דפריך אי דמעלה ארוכה הרי הוא מחובר ממש ולמה יטמא טו״א ואי דמיירי בלא מעלה ארוכה, ותלי רק בחוט השערה, למה לא נחשבהו לתלוש ויטמא משום אבמה״ח, וע״ז קאמר דיש לנו קרא דכי יפול דאתי נגד הסברא החיצונה. וא״כ הוא, אי לאו דשמואל מהכי יליף נמי לענין שבת דחשוב בצמקו כמחובר, באמת מנ״ל האי דינא לחייבו חטאת נגד הסברא החיצונה, אלא ודאי דמשם יליף וע״ז קאמר מסייע לי׳. ועוד זאת אי כדעת הת״ח הרי התוס׳ הקשו למה לא הביא סייעתא ממשנתינו ותירצו משום דאין מפורש במשנה דלא מטמא טו״נ אלא מדיוקי, ועדיין קשה למה לא מביא המשנה דריש פרקן דשם מפורש במפרכסת דמטמא טו״א ולא טו״נ, דלגבי טו״א חשובה כמתה ולגבי טו״נ כחיה, וצ״ל משום דמשם ליכא סייעתא על גוף הדין דצמקן הוה כמחובר, אבל מהכא שפיר איכא ראי׳ על גוף הדין. אבל הא ודאי אמת דעדיין אין ראי׳ דצמקו הוה כמדולדלים לענין טו״א, דאפשר דהוה יותר מחובר ממה שמחובר האבר התלוי בחוט השערה, וע״ז מביא אח״כ לימא מסייע לי׳ מתוספתא דירקות שצמקו באיביהן וכמש״כ התוס׳ ד״ה לימא. באופן דמסייע לי׳ הראשון הוא על סוף דינו דהתולש מהם בשבת חייב, ור״ל דמקרא דכי יפול עד שיפול נוכל למילף לכל מילי דאפילו חיבור כל שהוא חשוב כמחובר, וזאת פשיטא ודאי דצמקו אין חיבורו פחות מחיבור אבר לגוף התלוי בחוט השערה, אבל עדיין אפשר לומר דצמקו חשוב חיבור יותר ולא יקבל טו״א וע״ז מייתי מתוספתא דירקות שצמקו, ודו״ק.