דור רביעי על חולין· רבי משה שמואל גלזנר
דף קכו: · פירוש ד
תוס׳ ד״ה יכול אפי׳ לא ריקמה, וא״ת ולרקמה ל״ל קרא לענין טומאה, הא לענין אכילה פשיטא לן לעיל ס״ד ע״א בלא קרא שאם רקמה ואכלה דלוקה, ועיין בלב ארי׳ ולא הבנתי סוף דבריו דא״נ שכתבו התוס׳ מכוון שפיר בשיטתם דלעיל. אבל מה שיש מן העיון הוא לדעת הרמב״ם ז״ל דס״ל דביצי טמאים ושרצים לית בהו מלקות אלא איסור בעלמא כח״ש משום דכל דאתא מריבוי הכתובים אין בהם מלקות, וא״כ אם לא נדע ביצה מרוקמת דטמאה הן לענין טומאה והן לענין אכילה, אלא מריבוי דהטמאים כאשר נראה מהאי ת״ר שהביא כאן, מלקות מנ״ל אבל דע דלשון המשנה מהופך הוא מלשון הברייתא דת״ר, דבמשנה קתני דביצת השרץ המרוקמת טהורה, ניקבה כ״ש טמא, הרי דלא אתא לאשמעינן כלל דריקום טמא כמו השרץ השורץ על הארץ, דזה דבר פשוט ולא צריך קרא, וממילא גם התנא לא איצטרך לי׳ לשנות, ורק אדרבה דכל שלא ניקב דטהורה אתא לאשמעינן וזאת נלמד מהא דלעיל בקולית סתומה הן בנבלה והן בשרץ דטהורה וביצת השרץ שרקמה היינו הך, דסתומה היא מכל צד, לכן אין בה טומאה לא במגע ולא במשא וכדלעיל, ומה דקתני האי דינא בביצת השרץ כל עיקר, ולא סמך אדלעיל בקולית סתומה, למדתי מדברי הרמב״ם ז״ל יישוב ע״ז דז״ל בפ״ד ה״ו מאבה״ט ״ביצת השרץ המרוקמת אע״פ שהשרץ נראית מתוכה טהורה״ עכ״ל, הוסיף על דברי המשנה ״אע״פ שהשרץ נראית מתוכה״ ללמדנו דזאת הוא הרבותא נגד קולית השרץ שהביא קודם לכן, דהוו״א בביצא שהקרום צלול ונראה השרץ מתוכה לא מקרי סתומה. אולם הברייתא קתני להיפך דהטמאים אתא לרבות ביצת השרץ, יכול אפילו לא ריקמה ת״ל השרץ וכו׳, והוא נגד המשנה דאלו הי׳ בעי קרא על ריקמה דמטמא לא הי׳ שותק התנא דמתניתין מזה, אבל כוונת התנא דברייתא הוא ללמוד טהרה על לא ריקמה הוו״א כמו לענין אכילה דיש לנו ילפותא דכל היוצא מן הטמא טמא, כמו כן נימא גם לענין טומאה דהיו צא מן הטמא מטמא כמו הטמא, וא״כ ביצת השרץ תטמא כמו השרץ במותה ע״ז מביא הדרשה דהטמאים לרבות ביצת השרץ והוא לאכילה דאסורה כמו השרץ אבל יכול לענין טומאה נמי כן ת״ל השרץ. ובאמת כל אלו הדרשות אסמכתות הנה, כי העיקר נבנה על הסברא והשכל הישר דלענין טומאה שאני דמחיים ליכא טומאה בשרצים דבמותם כתיב, וא״כ לענין טומאה לא שייך יוצא מן הטמא דהרי לענין טומאה הוה יוצא מן הטהרה לכן ליכא טומאה בביצת השרץ כלל והא דגרסינן הכא בברייתא גם קולית השרץ, עיין בלב ארי׳ דבתו״כ ליתא, ובאמת אין כאן מקום לקולית השרץ דמה בעי קרא דמוח הוה כבשר אתמהה ודו״ק היטב.