דור רביעי על חולין· רבי משה שמואל גלזנר
דף קכו. · פירוש ב
תוס׳ ד״ה מאן תנא דפליג עלי׳ דר״י, ר״ש היא פ״ה וכו׳, וקשה דהתם אפילו ר״י מודה בין לאביי ובין לרבא, דהא למעלה מטפח אוהל בהמשכה היא, ועיין בלב ארי׳ שדברי התוס׳ אינם מדוקדקים דמנ״ל דלמעלה מטפח קמיירי, אלא דאיכא לאוקמי לאביי בהכי, ולרבא בפשיטות אתא שפיד דהא מפורש אוהל מהמשכה, וכן הוא בחידושי הר״ן עכת״ד, ואני אומר דלגבי אוהל דהמשכה אין חילוק בין למעלה מטפח או למטה, וכמו בטומאה רצוצה דכל שהוא ע״י המשכה שוב בטל הרצוצה ואין כאן מגע וכמש״כ התוס׳ לעיל בד״ה אר״ז, דלד״ז סיפא נמי בטומאה רצוצה מיירי, אלא שהוא בהמשכה לכן לאו נגיעה היא דכוותי, ודאי בלמטה מטפח כל שהוא ע״י המשכה לאו נגיעה היא, כנ״ל ברור וא״כ גם דברי הר״ן ז״ל אינם מדוקדקים, והכי הו״ל להקשות הא התם באוהל דהמשכה לכ״ע אין זה נגיעה ודו״ק.