דור רביעי על חולין· רבי משה שמואל גלזנר
דף קכה. · פירוש ד
בד״ה ואי מוח שבפנים מעלה ארוכה מבחוץ פי׳ הק׳ אע״ג דליכא מוח כלל וזה דחקו וכו׳ עכ״ל, והנה רש״י ז״ל בעצמו כתב לקמן בד״ה נבלה כיון דמתקשקש הוא בסה״ד דהשתא גרע מקולית שיש בה בכעדשה מוח לח, דההיא מעלה ארוכה הוא עכ״ל, והתוס׳ כאן הוסיפו על דברי רש״י ז״ל תיבת ״כלל״ מה שליתא ברש״י שלפנינו וא״כ גם הכא כוונת רש״י ז״ל במה שכתב ״אע״ג דליכא מוח״ ר״ל שיעור כזית אבל כעדשה ע״כ איכא דלהכא קתני קולית. ולא עוד אלא בדליכא מוח כלל א״א לאוקמי, דא״כ מה קמ״ל, והרי הש״ס ג״כ מהדר לפרש האי קולית המת שיהי׳ בו שום רבותא ולפי דרכם של תוס׳, דרש״י ז״ל מפרש דבלא מוח כלל קאמר דאינו מעלה ארוכה, י״ל דדחקו של רש״י הי׳ ממה דפריך הש״ס, ותו קולית נבלה קולית השרץ כי נקבו אמאי מטמאו. ועיין בגליון הש״ס שכ׳ דעיקר הפירכא מנבלה, ושרץ דנקט הוא שיגרא דלישנא, ולפי פרש״י ז״ל אין צריך לדוחק זה כיון דמיירי בלית בי׳ מוח כלל דבדאית בי׳ מוח בכעדשה לכ״ע מעלה ארוכה לבשר בחוץ ודו״ק.