דור רביעי על חולין· רבי משה שמואל גלזנר
דף קכא. · פירוש א
דף קכ״א ע״א גמר׳ האי בשר שפלטתו סכין היכי דמי אי דחשב עלי׳ אפי׳ באנפי נפשי׳ מיטמא, ופרש״י ז״ל ליטמא טו״א וכו׳, אבל טומאת נבלות ודאי לא מהני מחשבה אחר שהעור מבטלו והמחשבה שאח״כ לא מהני לעשותו בשר רק אוכלא בעלמא. ועיין ברמב״ם פ״ב ה״ג מטו״א שהביא דין זה שהאלל אם חישב עליו לאכילה מקבל טו״א, והכ״מ ציין על זה הסוגי׳ דהכא, וכתב דקאי אהא דאמר ר״י אלל המכונס אם יש כזית במ״א חייב וכו׳ עכ״ל, וטעות פלטתו קולמסו דלא קאי אהייא דר׳ יהודה דמיירי באלל שכנסו כדאמר ר״ה, דאז מטמא גם טומאת נבלות, אלא קאי על אלל דת״ק דמצטרף לטמא טו״א, וע״ז קאמר בגמ׳ דאם חישב עליו גם בפ״ע מטמא טו״א בלא צירוף, ודו״ק ועיין עוד לקמן בדף הסמוך.