דור רביעי על חולין· רבי משה שמואל גלזנר
דף קיח: · פירוש ב
ע״ש גמר׳ א״ר אין יד לפחות מכזית, עיין ברש״י ותוס׳ דפליגו אי בעינן כביצה אוכלין במחובר דוקא, או סגי לי׳ בנגיעה בעלמא לצרפן, ועיין בלב ארי׳ מה שהאריך בזה. והנה יש לפע״ד ראי׳ ברורה דלא בעינן חיבור לצירוף אוכלין, ממה דאיתי בפסחים מ״ה ע״ב, אמר עולא ל״ש אלא בעריבה אבל בבית חייב לבער, מ״ט זימנין דמכניש להו ונפלו לגבי הדדי הרי מפורש אומר, דגבי חמץ דעובר אכזית דוקא, סגי בנגיעת שני חצי זיתים, ולא בעי חיבור גמור, ואין לומר דבל יראה וחיוב ביעור תלוי באיסור אכילה, וכיון דאאכילה עובר באוכל בהפסקה רק שיהי׳ בתוך כדי אכילת פרס, לכן גם חיוב ביעור חל על כזית מרודד, אלא דזה אינו דא״כ אפילו אינו מונחים יחד סמוכים זל״ז נמי יעבור ויתחייב בביעור, והרי הש״ס לא קאמר אלא משום דזימנין דכניש אהדדי דמזה משמע דמדאורייתא לא מתחייב בביעור בשאינם נוגעים החלקים זב״ז, ומ״מ בדכניש להו אז איכא חיוב ביעור מה״ת. אולם באמת הדבר צריך טעם דמה לי אם השני חצאי זיתים מונחים סמוכים ונוגעים אהדדי או רחוקים זמ״ז כיון דברשותו המה, ואפשר לאכלם תוך כדי אכילת פרס, וצ״ע כעת ודו״ק.