דור רביעי על חולין· רבי משה שמואל גלזנר
דף קיז: · פירוש א
דף קי״ז ע״ב משנה העור והרוטב וכו׳ התוס׳ בקשו למצוא קישור להאי פרקא לשלמעלה ונכנסו בדוחק גדול לקשרו עם הא דתנא בפ׳ בהמה המקשה, שליא אינה מטמא טומאת אוכלין ולא טומאת נבילה, ומזה נראה דקשו להו דמה ענין פרק זה למסכתא חולין שאין עסקה בטומאות וטהרות אלא בעסקי הכשר אכילת בשר, אולם לפע״ד שפיר שייך למס׳ זו דלמאן דאוכל חולין בטהרה יש לידע דיני טומאת אוכלין וכאשר בריש פרקן לרבה ב״ע קתני הכל שוחטין אפילו טמא בחולין וע״י סכין שלא נגע בבשר, וכן קתני בפ״ב דף ל״ג דהשוחט ולא יצא דם כשרים ונאכלין בידים מסואבות, לפי שלא הוכשרו בדם. ולכן שפיר שייך להאי מסכתא דיני טומאת אוכלין. אם לא שנאמר דקשי׳ להו למה לא סידר התנא האי פרקא אחר הפרקים העוסקים מעניני שחיטה מיד, והמתין עד אחר גה״נ וכל הבשר. אלא דלשונם משמע דעל עיקר הפרק דאין ענינו לכאן קמקשו ודו״ק.