דור רביעי על חולין· רבי משה שמואל גלזנר
דף קיד: · פירוש ב
ע״ש גמר׳ אין לי אלא באכילה בהנאה מנין, כדר״א, דאר״א כל מקום שנ׳ וכו׳ כדרך שפרט לך בנבלה וכו׳, דתני׳ וכו׳, הנה הגמ׳ בכאן לא סיימא למלתא, דהרי אנן כר״י נגד ר״מ פסקינן, דלדברים ככתבן אתא, וממילא בעינן ילפותא דאותו דכתיב בטרפה וכדמפורש בפסחים בסוגי׳ דחזקי׳ ור׳ אבוה, וצ״ל דלא חש כאן להאריך וקסמך אסוגי׳ דפסחים שנסדרה קודם סוגי׳ דהכא, אלא דאז לא היה לו להביא כלל האי ברייתא דפליגו בה ר״מ ור״י, אלא דברי ר׳ אבוה דמדפרט בנבלה היתר הנאה, מכלל דשאר איסורי אכילה אסורים גם בהנאה. ואולי י״ל משום דפשטה דקרא נראה לדברים ככתבן וכר״י, לכן איצטרך להביא הברייתא דר״מ מפרש דלא אתא לדברים ככתבן, ומה דפריך תחלה מ״ט דר״י משום דאם אין לנו הכרע לפרש לדברים ככתבן, אין לחדש איסור מכירה לגר, ואיסור נתינה לנכרי דבלא״ה ידעינן כמש״כ התוס׳ לכן יותר מסתבר לדרוש כר״מ ואתא הקרא לאסור שאר איסורים בהנאה, ולפ״ז י״ל דר״י אי לאו דאית לי׳ אותו בטרפה דאייתר ״משום דס״ל חשנ״ב לאו דאורייתא, באמת הי׳ מסתבר לי׳ נמי לדרוש כר״מ, אלא כיון דאית לי׳ אותו על שאר איסורים דאסורים בהנאה, אייתר לי׳ האי דנבלה על דברים ככתבם ודו״ק.