דור רביעי על חולין· רבי משה שמואל גלזנר
דף קח: · פירוש א
ע״ב גופא חצי זית בשר וחצי זית חלב שבשלן זע״ז, א״ר לוקה על אכילתו ואינו לוקה על בישולו וכו׳, בבא מיורה גדולה, ולוי אמר אף לוקה על בישולו וכן תנא לוי וכו׳. הנה אמרתי לכאור׳ דפלוגתת רב ולוי תלוי באפשר לסחטו אי אסור או מותר. דהנה רש״י ז״ל מסביר לן סברת רב דאינו לוקה על בישולו דא״א מכלל התירן להקרא שם איסור. ור״ל דניהו דהתורה אסרה גם חצי שיעור היינו בנפרד משיעור שלם אבל להעשות איסור מחדש בעינן שיעור שלם, והנה כאן אם נאמר אפשר לסחטו מותר איכא שיעור שלם, דהני שני חצי זיתים יחד כחדא איסור חשיבי, ואם יתפרדו זמ״ז פקע איסורן וכל זמן שהם יחד איכא כאן שיעור שלם, ולכן מחייב לוי ואה״נ דמודה ברבע זית מכל אחד דלא נתהווה שם איסור עליהם כדי לצרפן עם חצי זית בב״ח ללקות עליו, ורב דסובר אפשר לסחטו אסור סובר דכל או״א איסור בפ״ע הוא, לכן בעינן שיעור שלם מכל אחד. ואמרתי ליישב בזה דעת הרי״ף ז״ל דלא הביא בהלכותיו הא דרב דחענ״נ ואפשר לסחטו אסור, משום דס״ל דלוי פליג עלי׳ וכיון דתני בברייתא כוותי׳ דלוי הכי הלכתא ממילא גם אפשר לסחטו מותר, אולם אנן דפסקינן כלוי בשני חצאי זתים דלוקה על בישולו ופסקינן ג״כ כרב דאפשר לסחטו אסור נ״ל דסבירא לן דלוי פליג על גוף הסברא דא״א מכלל היתרן להקרא שם איסור, כי באמת מצינן כמה פעמים בש״ס היפך סברא זו, לעיל דף צ״א ע״א דפליגו ר״י ורבנן בגיד שאין בו כזית, וקאמר שם דאכל שני גידין משני בהמות, לר״י דאינו סופג רק מ׳ משום דמיירי דאין בכל אחד כזית, הרי דלא בעינן זית שלם להקרא שם איסור, וכן אמרינן במכות דף י״ז בריסק ט׳ נמלים והשלימו לכזית דחייב אף משום נבלה, הרי דשם נבלה חל על נמלה שהיא פחות מכזית, ומצטרך לכזית למלקות. והגם שמצאתי שהתוס׳ משתמשים בסברת רב הנ״ל, והוא ביומא דף פ״א ע״א ד״ה כל שטומאתו, שכתבו דאצטריך לרביעית דם הבא משני נפלים, דלא הי׳ בכ״א שיעור שלם, אבל דברי התוס׳ אלו בלא״ה תמוהין כאשר כתבתי לעיל דף ע״א ע״א ד״ה ועל הא דר״ע עיי״ש דבר יקר מאד ודו״ק.