אור ברסלב
דור רביעי על חולין דף קח. › פירוש ב

דור רביעי על חולין· רבי משה שמואל גלזנר

דף קח. · פירוש ב

פירוש א

גמר׳ אמר אביי טעמא ולא ממשא בעלמא דאורייתא דאי ס״ד דרבנן, מב״מ מ״ט לא גמרינן וכו׳, ופרש״י ז״ל טעמא ולא ממשא מקרי היכי דסליק האיסור ולא נשאר רק הטעם, וכמו טעם כעיקר בפסחים מ״ד ע״ב דשרה ענבים במים שהמים לא קיבלו רק הטעם, ולפ״ז הילפותא מבב״ח לאו מבשר אתי׳ דבו נכנס ממשא של חלב, אלא מחלב שנאסרו ע״י שקבלה רק טעם הבשר, אבל ע״ז קשה תרתי חדא דאביי העמיד דבריו על משנתינו דאוסר החתיכה מחמת הטפה שנבלע בה, הרי דסובר דזה ג״כ טעמא ולא ממשא מקרי ולא עוד אלא דמחלב לא מצינן למילף, דחלב שנאסרה לא נזכר בתורה, עד שבגמר׳ רצו לומר דרב באמת אית לי׳ גדי אסרה תורה ולא חלב, משום דכתיב ל״ת גדי ״בחלב״ ולא ״עם חלב״ אלא דלא קיימא הכי במסקנא, משום דלא מסתבר לומר דגדי אסור וחלב מותר, כיון דשניהם היתר ותערובתן אסרן, ואיך יאסר האחד והשני בשריותא קיימא, לכן אמרינן דלעולם שניהם אסורין, והא דנקרא האיסור בתורה על שם הגדי לשיעורא אתא דגם החלב נשער בכזית כגדי ולא כמשקה ברביעית. אמנם כל זאת ניחא אי ליכא חילוק בין בשר לחלב מצד אחר, אבל אם נאמר דבבשר איכא חלב ממש, אבל בחלב ליכא רק טעמא ולא ממש שפיר נאמר דטעם כעיקר הא מנין לנו ובשלמא אי ילפינן טע״כ ממ״א ניחא, אלא מבב״ח עצמו איך נילוף דלמא באמת החלב אינה נאסרת מחמת דלית בה רק טעמא בעלמא ולא ממשא והנה רש״י ז״ל בפסחים שם באמת כתב דהילפותא הוא מבשר שהבשר בעינא אלא שטעם החלב נבלע בו עיי״ש. והראש יוסף ז״ל כתב דבאמת ליכא חילוק בין בשר לחלב ובשניהם רק טעמא ולא ממשא איכא, דהא רש״י ז״ל בסוגי׳ דזרוע בשלה כתב דלולי ילפותא על טע״כ הוה בטל חד בתרי מקרא דאחרי רבים להטות, והנה לעולם החחיכה לא תקבל חלב כמות שהיא רק פחות ממנה וא״כ מצד העצם הרי בטלה החלב ברוב בשר, ורק מצד שנרגש הטעם אסורה. והנה במ״א כתבתי דדבר זה אינו מוסכם, כי לפי מה שכ׳ הרשב״א ז״ל בסוגי׳ שם דע״י שנרגש הטעם הוה כניכר האיסור ובניכר האיסור לא שייך ביטול, א״כ ליתא הא מלתא דחלב בבשר רק טעם מקרי ולא ממש, ולא עוד אלא דלפי מה שכתבו התוס׳ והראשונים דבב״ח היתר בהיתר הוה ולא בטיל והא דכ״ש אינו אוסר, משום דדרך בישול אסרה תורה ובעינן טעם, וא״כ במקום דאיכא טעמא תו לא מצינן למימר דעצם החלב בטלה, דהא היתר בהיתר לא בטל. ותו קשי׳ לי טובא על הא דכתב רש״י ז״ל דהילפותא הוה דכי מסלק זה מתוך זה לאחר בישולו, אין כאן אלא הטעם עכ״ל. והוא פלאי דהא אנן כרב וכר״י ס״ל, דאפשר לסחטו אסור, וא״כ אפילו מסלק גם הטעם ע״י שמבשל החתיכה אח״כ במים, נמי נשארה באיסורה הראשון ואיך נילוף מכאן טע״כ בכל איסורין.

ואחר העיון נראה לפע״ד דאנן הכי גמרינן טע״כ מבב״ח, דחזינן דאיסור בב״ח נתהווה ע״י נתינת טעם זה בזה דדוקא דרך בישול אסרה תורה, ואם הי׳ מתבשלים זה אצל זה בלי נתינת טעם לית לן בה, וא״כ בשר שנתבשל בחלב לא נאסר הבשר מחלב שחוצה לו בתוך הקדרה רק מחלב שנכנסה לתוך החתיכה והחלב שבקדרה לא נאסרה מן החתיכה עצמה שנתבשל מתוך הקדרה רק ממוהל שיצא מן החתיכה לתוך החלב ונתבשל בה, וא״כ לא תבשל גדי בחלב אמו ע״כ הכוונה על טעם הגדי שנתבשל בחלב אמו כי הגדי עצמו אינו אסור מחמת שנתבשל בחלב רק מחמת שהחלב נתבשל בתוך הגדי ולכן מה שכ׳ רש״י, דאם הדרינן זה מזה אין כאן אלא הטעם הכוונה להסביר דפעולת הבישול אינה ניכרת רק בהא דבכל אחד נשאר טעם, ועל זה הקפידה תורה, וקרי לי׳ גדי בחלב אמו היינו טעם הגדי בתוך החלב. וממילא ליכא להקשות ג״כ דילמא משום היתר בהיתר דלא בטל, והא כאן על הטעם אנו דנין אם הוא כעיקר דאי טעם לאו כעיקר, לא איכפת לן דלא בטל, דסוף כל סוף ליכא כאן ממש רק טעם, ושוב גם מבשר שנכנס בו חלב ממש איכא למילף דהא דאסרה תורה לאכול הבשר לאו משום דניכר בו החלב ואינה בטלה דהא אדרבה אי נחשב החלב כעומדת בפ״ע שרי׳ דהא שניהם היתר וכל האיסור לא נתהווה רק ממה שנכנס טעם החלב בבשר, ומה שהזכיר רש״י ז״ל איסור אכילה ומג׳ פעמים לא תבשל, ולא די לו באיסור בישול לחוד אי מני׳ ילפינן, זה לק״מ דאי לאו דילפינן איסור אכילה ומג׳ פעמים ל״ת, לא הוה ידעינן כלל דדרך בישול אסרה תורה ומשום טעם שנכנס מאחד לחבירו, כי אם פעולת הבישול נאסרה בלא אכילה, טע״כ מאי בעי הכא, כי כל עצמיות טע״כ לענין איסורי אכילה אתמר, ואפילו ילפינן איסור אכילה מל״ת כל תועבה, נמי לא מצינן למילף טע״כ מבב״ח, כי איסור אכילה בב״ח אין לו שייכות על הבישול, רק ע״י שנעשה תועבה בבישל נאסר האכילה, אבל אי מג׳ פעמים ל״ת ילפינן איסור אכילה הרי דעיקר האיסור האכילה וכמש״כ הרמב״ם דהבישול נאסר משום דהוא מצורכי אכילה, וא״כ שפיר אמרינן דאנתינת טעם זה בזה קפיד רחמנא כי זה הנתינת טעם משווי׳ לי׳ לאיסור, וניהו דאח״כ אסור לעולם אפילו נסחט גם הטעם, אבל האיסור נתהווה ע״י נתינת טעם, ועיין היטב במה שכתבתי כי הדברים עמוקים ואמיתים בס״ד.

תוכן העניינים

דור רביעי על חולין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה