אור ברסלב
דור רביעי על חולין דף קד: › פירוש א

דור רביעי על חולין· רבי משה שמואל גלזנר

דף קד: · פירוש א

דף קד:

דף ק״ד ע״ב. משנה העוף עולה עם הגבינה על השולחן ואינו נאכל דב״ש וב״ה אומרים לא עולה ולא נאכל. התוס׳ הקשו דזה הוה מחלוקות אחר הסתם דלעיל, דכל הבשר אסור לעלות על השולחן. ובאמת לפי מה שכתבנו למעלה דהש״ס מש״ה מדייק מן ״חוץ מדגים וחגבים״ דעוף אסור ולא ״מכל הבשר״ משום דס״ל דעוף אינו בכלל בשר סתם, דיש לו שם לויי׳ כמו דגים, וא״כ הכי פירושא דמשנה כל הבשר, דהיינו בשר בהמה אסור לעלות חוץ מדגים וחגבים שמותר לעלות. וזאת לד״ה, עוף פליגו בי׳ ב״ש וב״ה. אלא דלפ״ז צריכין לומר דמתני׳ דלא כר״ע, דהרי חיה ודאי הוה בכלל כל הבשר, ואיך קאמר דאינו עולה לד״ה כיון דגם חיה אינו אלא מדרבנן לר״ע, ולפ״ז ליתא ג״כ מה שכ׳ התוס׳ דפליגי ה״ה בחיה, ולא נקטו בלשונם משום דלא שכיח, דאם בחיה נמי פליגו הוה לי׳ סתם ואח״כ מחלוקות. וממילא צריכין ג״כ לומר דב״ש וב״ה פליגו בעוף אי דאורייתא או דרבנן דאי לשניהם דרבנן ופליגו אי גזרו כאן גזל״ג או לא, וכדאביי לעיל, הרי שניהם ס״ל דחיה מד״ת ועוף מדרבנן וזאת דלא כחד תנא דלקמן קי״ג ע״א, דלת״ק חיה ועוף מה״ת, ולר״ע חיה ועוף רק מדרבנן, ולריוסה״ג חיה מה״ת ועוף מותר אף מדרבנן כדמסיק בסוגי׳ שם, דבמקומו של ריוסה״ג היו אוכלין בשר עוף בחלב, וכאן בין ב״ש ובין ב״ה סברו דחיה מה״ת, ועוף מדרבנן, אבל אי פליגו בעוף אי דאורייתא או דרבנן אז רק ב״ש ס״ל דגזרו בעוף אטו בהמה וחיה. וכל זאת לר׳ יוסף והס״ד שבגמ׳ לעיל, דעוף אינו בכלל כל הבשר, אבל לר׳ אשי דמתרץ דעוף בכלל כל הבשר ויש מהן מדאורייתא ויש מהן מד״ס ע״כ לומר דהוה סתם ואח״כ מחלוקות לענין העלאה, אי גזרו גזל״ג עוף אטו בהמה כמש״כ התוס׳ ודו״ק.

תוכן העניינים

דור רביעי על חולין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה