אור ברסלב
דור רביעי על חולין דף קד. › פירוש ג

דור רביעי על חולין· רבי משה שמואל גלזנר

דף קד. · פירוש ג

פירוש ב

תוס׳ ד״ה הנודר מן הבשר בגמ׳ מוקי כר״ע, ובנדרים פריך דדגים נמי מימלך עלי׳ שליח ומוקי מתני׳ דהכא במאן דכאיב לי׳ עינא וביומא דהקזה וכו׳ עכ״ל, הנה שם בנדרים לא הביא משנתינו כלל, אלא אברייתא קאי דפליגו בה ת״ק עם רשב״ג, והת״ק אוסר בעופות ומתיר בדגים ופריך מ״ש עופות דקאסר משום דמימלך עלי׳ שליח, דגים נמי, וקמשני כנ״ל וכמה מן הדוחק לאוקמי הברייתא דנשנית בנדרים דמיירי ביומא דהקזה ורק אז מותר בדגים, ובפרט דקתני בהדי חגבים, ובחגבים פשיטא דמותר בכ״מ, וכמש״כ הפוסקים, אבל משנתינו דאין לה עסק בדברים, והביאה דין זה דנודר מן הבשר הכא משום שיווי הדין דהכא והכא כל הבשר אסור, ודגים וחגבים מותר, לאוקמי דמותר ביומא דהקזה או בדכאיב לי׳ עינא, הוא דבר זר עד להפליא, ובירושלמי נדרים באמת פליג אש״ס דילן בזה, וס״ל דבשר דגים לעולם מותר, ועיין בר״ן נדרים דף הנ״ל ד״ה והא מן ירק נדר, ובהגהת הש״ס בעל יפה עינים שם. ובאמת בעיני יפלא מאד איך אפשר לומר דאפילו אינו מינו משום דמימלך עלי׳ שליח יהי׳ במשמעות לשון נדרו, דאיך נפרנס המשניות דסוף פ׳ הנודר מן המבושל, הנודר מן היין מותר ביין תפוחים והנודר מן השמן מותר בשמן שומשמין, וכתב שם הר״ן דכל שיש לו שם לווי׳ לא מקרי יין ושמן סתם. ופשיטא דבכל הני מימלך עליהן שליח. דאם רוצה לשתות יין אפילו על שכר מימלך השליח, והצריך לשמן להדליק או לבשל אם לא ימצא שמן זית יקח איזה שומן אחר ממה שימצא ומ״מ פשיטא לי׳ לתנא דמתני׳ דבכלל נדר אינו אלא מה שנקרא יין ושמן סתם ולא מה שמוסיפין לו שם לוויי׳, וא״כ בדגים נמי ניהו דאם לא ימצא בשר יסתפק בדגים דהמה קרובים לבשר, אבל מהיכי תיתי יהיו בכלל נדרו. ועוד זאת דהרי לגבי בב״ח דאמרינן דגדי בחלב אמו לאו דוקא אלא שדיבר הכתוב בהווה, ולכן אסרינן מה״ת כל בשר שנתבשל בחלב, ואפי׳ חי׳ ועוף ובהמה טמאה היו בכלל, אלא שיצאו מן הכלל ע״י ג׳ פעמים גדי שכתוב בתורה כמבואר לקמן קי״ג ע״א במשנה שם, ולמה לא בעינן מיעוטא על בשר דגים וחגבים (דלמ״ד חיה ועוף אינם מה״ת קשה לומר דממעט דגים וחגבים מהיקש דנבלה וכריסה״ג לקמן) הרי דדגים וחגבים אינו בכלל בשר כלל, ובדליכא שום מיעוטא נמי ידעינן דלא הוה בכלל בשר כלל, ואיך נאמר דהוה בכלל נדר משום דאם רוצה לאכול בשר ולא ימצא, יאכל דגים ולא ירק או קטניות משום דדגים יותר קרובים לבשר מן ירק וקטניות, והוא פלא והפלא בעיני. ושוב דקדקתי בלשון הרמפ״ם בפיה״מ כאן שכ׳ וז״ל ״כבר בארנו במקומות מנדרים, שעיקר אצלנו בנדרים הלך אחר לשון ב״א, אבל בזמן שחברו המשנה היו עושין שהנודר מן הבשר אסור אפילו בבשר דגים וכו׳״ עכ״ל ומי לא ישתומם על לשון הלזה, שבזמן שחברו המשנה היו עושין שהנודר וכו׳״, ועכ״פ כפי הנראה בעליל דגם הרמב״ם ז״ל הרגיש בזרות דין זה, דהנודר מן הבשר יהי׳ אסור בדגים שאינם מין בשר כלל וכמו חגבים, ולכן כתב שהיה דבר זה גזרה חדשה להכניס דגים בכלל בשר, ור״ע רק בנודר מן הירק אוסר בדלועין משום דירק כולל גם דלועין אבל דגים אינם בכלל בשר כלל, ולכן נדחקו לפרש היתר דגים דקתני במשנה ובברייתא ביומא דהקזה, ולא שביסוד המשנה שהיא ישן נושן מתפרש כן, אלא דהמשנה לא זזה מקומה, גם אחר שהכניסו דגים בכלל בשר לענין נדרים, מפני דיש מקום להיתר זה ביומא דהקזה והבן את זאת, כי כעין זה צריך לפרש בכמה מקומות וחד מהם הוא בריש מכילתן דכמה אוקמתות שבגמ׳ הכניסן בריבוי דהכל שוחטין דינים חדשים שנתחדשו זמן הרבה אחר יסוד המשנה, ודו״ק.

ודרך אגב אציע כאן מה שיש לי מן התימא על הפוסקים הטור והשו״ע שסתמו דבריהם ביו״ד סי׳ רי״ז בהא דמותר דגים ביומא דהקזה, אי דוקא בנדר רק על יום אחד והוא יומא דהקזה, או אפילו נדר על שלשים יום או סתם נמי, ובדבר זה אני רואה פלוגתא דהר״ן ז״ל שם בנדרים כתב בפירוש, דדוקא בנדר על יום הקזה, אבל מלשון הרא״ש שם משמע דה״ה בנדר לכמה ימים, כיון דהיום לא מצי אכל דגים, ממילא אין כוונתו בלשונו על הדגים, וכן נראה מלשון הרמב״ם שכ׳ ואם מראין הדברים בעת שנדר וכו׳, אבל הטור והשו״ע אע״פ שהביאו לשון הרמב״ם, כיון דהר״ן ז״ל בפירוש כתב דדוקא בנדר על אותו היום, הי׳ להם לפרש. ולפע״ד נראה כדעת הרא״ש ז״ל דבאמת קשה טובא לדעת הר״ן ז״ל איך נאמר דלא כיוון לאסור דגים משום דהוא על יום הקזה נדר שבלא״ה אינו אוכל. והרי חזינן שהוא רוצה לאכול דאל״כ למאי נפ״מ, וכיון דרוצה לאכול אדרבה מסתבר יותר דכיוון לגדור את עצמו מלאכול דגים, כיוון דתאב עליהן לאכלן גם ביומא דהקזה. אבל לדעת הרא״ש ז״ל דקאי על שאר יומא ניחא אלא דלעומת זה קשה כיון דנדר על ימים רבים למה נוציא דגים משום, דהיום אינו אוכל בלא״ה וצ״ע.

תוכן העניינים

דור רביעי על חולין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה