אור ברסלב
דור רביעי על חולין דף קב. › פירוש א

דור רביעי על חולין· רבי משה שמואל גלזנר

דף קב. · פירוש א

דף קב.

דף ק״ב ע״א גמר׳ כל שאתה מצווה על דמן אתה מצווה על אבריו, והני טמאין נמי וכו׳, הראש יוסף ז״ל העיר כאן דלר״א דאיצטרך קרא לאסור אבמה״ח של טמאים, מנ״ל דאמה״ח נוהג עתה בב״נ, דהא נשנית בשביל דבר שנתחדש בו, דלולי קרא לא הי׳ אבמה״ח בטמאים משום דאאחע״א, ולא מצינן תנא שיאמר דב״נ מותר באבמה״ח עיי״ש והנה לפי סברתו גם לר״י קשה קושי׳ זו דהא התוס׳ ד״ה ור״י הקשו, מה פריך לר״י ל״ל קרא, דלמא ר״י מהכא יליף דאיסור חמור חל, ותירצו דמהכא א״א למילף דהא מוסיף הוה דנוהג גם עתה בב״נ משא״כ גה״נ, ועתה אם נאמר דגם אבמה״ח אינו נוהג עתה בב״נ לא הוה מוסיף רק חמור, ושפיר מצי יליף מהכא על גה״נ דחל על הטמאה, ולא עוד אלא גם לרבנן דס״ל דאינו נוהג אלא בטהורים בלבד, דלמא אתא קרא ללמוד דאאחע״א ולא מקרי נשנית בסיני, משום דנשנית בשביל דבר שנתחדש בו. אבל קושי׳ חדא מתורצת בחברתה דהא דאאחע״א סברא חיצונה היא, דכמו שאמרו בע״ז דף ס״ח ע״ב דשרצים חידוש הוא דבלא״ה בדילי אינשי מיני׳ ולמה אסרה התורה, ה״נ בדבר דבדילי מיני׳ מחמת איסור שאסרה התורה, לא בעי לאסרה עוד הפעם, וכן אמרו בלאוי יתירא, דכל היכי דאיכא למידרש לא מוקמינן בלאוי יתירא, וכיון שכן מהיכי תיתי נימא דאבמה״ח אינו נוהג בב״נ ונשנית כדי לחייב על הטמאים שהוא חידוש, אם מצינן למידרש קרא כרבנן דלהתיר אתא בטמאים ודו״ק.

שוב נתיישבתי דקושי׳ הראש יוסף ז״ל במחכ״ת בדותא היא. דהנה בסנהדרין שם פריך למה נאמר דנאמרה ולא נשנית, לישראל נאמרה ולא לב״נ, ולא נאמר אדרבה לב״נ נאמרה ולא לישראל, ותירץ הש״ס משום דליכא מידי דלישראל שרי ולב״נ אסור. והנה התוס׳ לעיל דף ל״ג ע״א כתבו דלר״מ דהכא דאין אבמה״ח נוהג אלא בבהמה טהורה בלבד ולא בחי׳ ועוף, אע״ג דליכא מידי דלישראל שרי ולב״נ אסור הכא בלא״ה אסור לישראל משום דלא נשחטה ואע״ג דליכא כזית בשר באבר (וה״ה דהוול״ל משום במה״ח לר״י דאתא מקרא דבשר בשדה דבלא״ה רק לר״י קאי תירוץ זה ודו״ק) דחצי שיעור אסור מה״ת, ולר״ל דחצי שיעור מותר מה״ת אולי באמת לית לי׳ כללא דמי איכא מידי עיי״ש. ומעתה קושי׳ הראש יוסף לית לי׳ מקום, דאבמה״ח אפילו לא הי׳ נשנית בסיני נמי הוה נאמרה לב״נ ולא לישראל, דהא ליכא להקשות מי איכא מידי דהא אסור לישראל מצד א״ז או במה״ח עכ״פ בחצי שיעור, ואי לר״ל הלא ל״ל מי איכא מידי, וא״כ הכלל דנאמרה ולא נשנית לישראל נאמרה ולא לב״נ ליתא לדידי׳, וזה ברור כשמש. וממילא דנדחו כל דברי הראש יוסף דלקמן בד״ה רישא בישראל וסיפא בב״נ שנתקשה לי׳ כעין זה בבמה״ח מנ״ל דנוהג בב״נ עיי״ש ודו״ק.

תוכן העניינים

דור רביעי על חולין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה