אור ברסלב
דור רביעי על חולין דף קא: › פירוש ב

דור רביעי על חולין· רבי משה שמואל גלזנר

דף קא: · פירוש ב

פירוש א

ע״ש אלא א״ר, שמדא הוה ושלחו מתם דיומא דכפורי דהאי שתא שבתא הוא. והקשה הריטב״א בשם התוס׳ איך אפשר שבטלו יוה״כ משום גזרה, והא בשעת גזרה אפילו אערקתא דמסאני׳ יהרג ואל יעבור וכו׳, ותירץ דקידוש החודש בבי״ד עשה הוה, וע״ז יעבור ואל יהרג והאוה״ע גזרו שלא לקדש חדשים עיי״ש. כוונתו דכל שלא קדשו בי״ד חדשים, ליכא מועדים כלל. והא דהוצרך לומר דהגזרה היתה שלא לקדש חדשים, ולא ניחא לי׳ דלעולם הגזרה היתה על יוה״כ לבטלו, אלא דהמה עשו עצות בנפשם שלא לקדש חדשים, כדי שלא יצטרכו למסור נפשם על יוה״כ נראה מזה דכל שהיתה הגזרה על יוה״כ, לא הי׳ רשאי להם להנצל ממסירת נפש ע״י ביטול מ״ע של קידוש החדשים, אלא דקשה אם לא גזרו על יוה״כ, למה קבעוהו על שבת דוקא להתענות בו ולבטל עונג שבת, ולא קבעוהו באחד מימי החול, וצ״ל דכוונת הריטב״א ז״ל דלעולם כוונת הגזרה הי׳ לבטל המועדים וגזרו על הבי״ד שלא לקדש החדשים כדי שיבוטלו המועדים ממילא, ומ״מ לא הי׳ צריכין למסור נפשם ע״ז, כיון דעיקר הגזרה הי׳ על העשה דקה״ח והמועדים ממילא יתבטלו, או אולי י״ל דאע״פ שלא קדשו החדשים מ״מ לפי החשבון נפל יוה״כ על שבת, ולכן ציוו לשמרו בתורת יוה״כ שלפי החשבון אף שלא נתקדשו החדשים. ובזה הי׳ ניחא מה דקשי׳ לי דמה אתא ר׳ יצחק לאשמעינן דביוה״כ כזה דלא חייב חטאת עליו פשיטא, דדוחק לומר דקאתא לאשמעינן לאפוקי מקושי׳ התוס׳ ד״ה יוה״כ, דתירוצם פשוט כ״כ עד דלא איצטרך ר׳ יצחק למימר, דשגג בו שפטור, אבל אם נאמר דבאמת לפי החשבון נפל יוה״כ דהאי שתא אשבת, רבותא גדולה קמ״ל, דכל שלא קדשו הבי״ד חדשים נתבטלו המועדים ולא מהני החשבון לקבוע מועד ודו״ק.

תוכן העניינים

דור רביעי על חולין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה