אור ברסלב
דור רביעי על חולין דף ק: › פירוש א

דור רביעי על חולין· רבי משה שמואל גלזנר

דף ק: · פירוש א

דף ק:

ע״ב משנה נוהג בטהורה ואינו נוהג בטמאה. הלשון דאינו נוהג משמע דלית בי׳ שום איסור גיד כלל דלא נאמר איסור גיד על טמאה, והנה אם המשנה כר״ש, דדרש מי שגידו אסור ובשרו מותר ניחא, אבל אי התנא דמשנתינו מטעם אין אחע״א סובר, דאינו נוהג בטמאה ובאשר באמת מסיק כן בגמ׳ אז לכאור׳ יש לראות, והא דוקא לענין מלקות אמרינן דאינו חל אע״א, אבל לאיסורא חל, וכדאמרינן ביבמות דף ל״ב ע״ב דלקברו בין רשעים גמורים אחע״א, ואיך קאמר כאן דאינו נוהג דמשמע דלא שייך כלל איסור גיד בטמאה, ולא עוד אלא דקשה יותר לפי מה דאמרינן שם ביבמות דבקטן שנתגדל בשבת אתא איסור טומאה וזרות ושבת בהדדי, כמו כן נאמר דקטן שנתגדל הני בהמות טמאות דאיכא בעלמא עתה נאסרו עליו היום וגם איסור גיד שלהם עמהם דהא לגביה בהדי הדדי קאתו, ושוב הוה מוסיף ומיגו דחל איסור של גיד טמאה אקטנים שנתגדלו היום חל אכולא עלמא, וכן מיד בשעת מ״ת יש לומר כן דהא בסיני כל איסורי תורה בהא הדדי נאמרו, ואז לא הי׳ טומאה קדים והי׳ אסור אהאי דור גם גיד של טמאה, ולמה לא יהי׳ כן לעולם. - כן יש להקשות לכאור׳ - אבל דע דכל הני איסורים אשר בטבע הענין לעולם באים בזה אח״ז, כמו גיד אטמאה דלעולם טומאה קדים קודם שנתקשרו אבריו בגידין, או נו״ט אגיד דלעולם גיד קדים או בב״ח אחלב, דלעולם חלב קדים וא״א בענין אחר, אשר מה״ט אנו אומרים דהתורה עצמה לא אמרה איסור גיד אטמאה, ולא נו״ט אגיד, ולא בב״ח אחלב, מפני שהתורה לא יאסר דבר ויחזור ויאסור אותו ע״י שינוי שיתהווה אח״כ, שוב אין כאן האי איסור שני לשום דבר גם לקברו בין רשעים גמורים לא, דהרי האי לאו לא קאי כלל על אותו חלק שנאסר מקודם מצד טבע הענין, וממילא לא שייך לומר בקטן שנתגדל, וכן בשעת מ״ת דאתו בהדי הדדי, כיון דאנן הגוף הלאו דנין, אי נאמר איסור גיד הטמאה, כיון דבטבע הענין לעולם טומאה קדים, ולא אסרה תורה גיד שנאסר תמיד קודם שנעשה גיד, ושאני הני איסורים שדברו בהם ביבמות, כמו אחות אשה ואשת אחיו, או שבת טומאה וזרות, דאין בהם קדימה בטבע הענין, כי לפעמים האי קדים ופעמים האי קדים ורק כשאירע ששניהם באים יחד בזה אח״ז, אנן אמרינן דאין אחע״א ללקות או להביא קרבן על שניהם, בזה שייך לומר אבל לאיסורא בעלמא שפיר חל וממילא בקטן שנתגדל חל נמי ללקות כיון דבמקרה באים בהדי הדדי, משא״כ באיסורים שבטבע הענין באים בזה אח״ז דלא אסרה התורה מעיקרא השני על הראשון שקדים לו בטבע, וזה ברור אמת וצדק ולפנינו נדבר עוד מזה בס״ד.

ומה״ט בהני איסורים שבטבעם באים בהדדי כמו לאו דשרצים דאמרו ז״ל דלוקה חמש ושש ושבע במכות דף ט״ז, אין להקשות למה לוקה משום כל הני ולא נאמר דלאיסורא בעלמא נאמרו, ולא ללקות תרתי ושש ושבע, ונפקא מינה לקברו בין רשעים גמורים, או בחולה שיב״ס, להאכיל אותו הקל הקל, דזה ליתא דכל שאסרה התורה ממילא לוקה משום דעבר אמימרא דרחמנא, ולא שייך לחלק בין מלקות לאיסורא בעלמא רק בהזדמן במקרה, שני איסורים כנ״ל ודו״ק היטב.

תוכן העניינים

דור רביעי על חולין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה