אור ברסלב
דור רביעי על חולין דף צז: › פירוש ד

דור רביעי על חולין· רבי משה שמואל גלזנר

דף צז: · פירוש ד

פירוש ג

ע״ש, אר״נ גיד בששים ואין גיד מן המנין וכו׳, כתב הראש יוסף ז״ל דהא דנקט ר״נ הני שלשה גיד כחל וביצה, י״ל דס״ל כר״י דכל אסורים שבתורה כבצל וקפלוט, אלא דבגיד דקליש טעמי׳ סגי בס״א, וכחל דחלב שחוטה דרבנן הקילו בו יותר וסגי בנ״ט של היתר, וביצה דלא יהיב טעמא כולי האי הוה כמו גיד בס׳, והוא אפילו לפי מה דמוקי בביצת אפרוח אינו אלא איסורא דרבנן עיי״ש. ודבריו במחכ״ת לא מחוורין חדא דלקמן אמר לי׳ ר״א לבריה אל תזלזל בשיעורא דרבנן, וא״כ מהיכי תיתי ר״נ פליג אהא דר״א, ושנית האי ביצה למה לי, דהרי כבר קתני כחל דמשום דהוה רק איסור דרבנן סגי בס׳, ואי דבכחל גם הכחל מצטרף לס׳ הוא מטעמא אחרינא משום דהיא עצמה אינה כולה איסור כמש״כ התוס׳, ועוד זאת הרי בזמן אמוראי בתראי איקבע הלכתא דכל איסורין בששים, ור״נ הלא אמר אחד מהם הי׳ ובזמן רבא, ומהיכי תיתי נימא דהוא עדיין החזיק בהא דר״י דבעינן כבצל וקפלוט, ולכן יותר נראה דר״נ כרבא ס״ל דכל איסורים שבתורה בס׳ ובין איסורא דאורייתא לאיסורי דרבנן לא חלקו בשיעורין וכדר׳ אשי דלקמן, דלא תזלזל בשיעורא דרבנן, אבל כל דברי ר״נ לא סבבו רק אם האיסור עצמו עולה להשלים הששים, וסגי בנ״ט מן ההיתר או בעינן סמך חוץ מן האיסור, וקמ״ל דסמך דקאמרו חז״ל שהוא מכוין עם השיעור כבשר בלפת, חוץ מן האיסור קאמר. דהרי מצינן דחז״ל אמרו במקום אחד שיעור זה של ששים שמשם נלמד דאחד מן ששים יש בו ממש וכמו שאמרו בברכות נ״ז ע״ב חמשה אחד מששים, ואלו הן וכו׳, עיי״ש. ואמרו בנדרים ל״ט ע״ב כל המבקר את החולה נוטל אחד מששים בחליו ולכן בעינן סמך חוץ מן האיסור דאז כאינו יחשב בעוצם מיעוטו. ורמז נאה אמרתי דנותן טעם ראשי התיבות נ״ט.

ומעתה יתפרשו דברי ר״ן הכי, דתחלה קאמר גיד בס׳ ואין הגיד מן המנין והא גופא אתא לאשמעינן, דשיעורא דכבשר בלפת דקתני במתני׳ דהוא סמך, היינו לבד מן האיסור, ונקט גיד משום דעלי׳ קתני במתני׳ דשיעורו כבשר בלפת, וממילא ומכש״כ בכל איסורי התורה כן הוא, אבל אין לומר דגיד נקט משום דטעמא קלישתא הוו״א להקל בו, דהרי משנה שלמה הוא דמשערין כבשר בלפת, הרי דבשר נבלה בלפת שוה בשיעורו עם גיד, אלא נקט גיד משום דהתנא עליו קאי לומר כבשר בלפת, וכן נראה דסברו התוס׳ ז״ל שהעמידו דבריהם על ביצה בס׳ לכתוב וה״ה בשאר איסורים, ולא נקט ביצה אלא שלא תאמר מי׳ בעלמא היא, ולמה לא נתקשו על הא דגיד בס׳ דקאמר, ע״כ דסברו דגיד נקט משום דהתנא בגיד קאמר כבשר בלפת וה״ה שאר איסורים ואח״כ קאמר דבכחל כיון דאינה כולה איסור רק החלב הכנוס בתוכה עולה לכאן ולכאן ומצטרף עם הנ״ט של היתר להשלים הששים. ואח״כ דביצה אינו כן אלא בה בעינן סמך לבד ממנה כשאר איסורים, ואי ביצת טמאה קאמר וכס״ד שבגמ׳ צ״ל דהוו״א כיון דהקליפות של הביצים מצטרפין לבטל וה״ה הקליפה של הטמא, א״כ די בסמך ולצרף האיסור כמו בכחל, קמ״ל דלא, אבל מה שכתבו התוס׳ דמשום דאיכא ביצת טמא דלא אסרה כדאמר אינשי דמי׳ בעלמא הוא עכ״ל, דבריהם אינם מובנים דמשמע דקאו אמסקנת הש״ס, דבביצת אפרוח קמיירי וע״ז כתבו דהוו״א להקל גם בביצה שיש בו אפרוח, משום דשאר ביצים מיא בעלמא נינהו. ואין לזה מובן כלל דמהיכי תיתי נקל במה שיש לו טעם גמור משום הני דלית בהו טעם, ואם נדחק בלשונם ונאמר דכוונתם בס״ד דביצה טמאה קאמר ואתא לאשמעינן לאפוקי ממה דאמרו אינשי גם זה ליתא דמה ענין זה לכאן בהאי מימרא דנראה בעליל דעיקר דאתא לאשמעינן הוא דאין האיסור עולה במנין הששים, ועוד זאת דלמה לא פרשו התוס׳ לפי המסקנא דביצת אפרוח קאמר מה אתא לאשמעינן, ולכן דברי התוס׳ לפני כספר החתום, ולי נראה דלפי המסקנא דביצת אפרוח קאמר, אתא לאשמעינן שלא תאמר דדומה לכחל, דאינו כולו אסור דהרי האפרוח אינו ממלא את כל החלל דאית בי׳ גם פרש הרבה כידוע ותסגי בנ״ט והוא, להשלים הסמך כמו בכחל קמ״ל דלא, כנלפע״ד נכון מאד.

ודע דרש״י ז״ל פירש ביצה בס׳ ביצה של עוף טמא, והקשה הראש יוסף ז״ל למה לא ביצת טרפה או נבלה, והנה תלונתו אינו כנגד רש״י ז״ל כי הלא הגמ׳ אמרה כן כאשר מפרש דהב״ע בביצת אפרוח קפריך אבל טמאה לא, הרי דהש״ס הי׳ סובר דאם לא בביצת אפרוח אז בביצת עוף טמא קמיירי אבל מזה ראי׳ לשיטת הסוברים וכאשר הכריע גם הרמ״א ז״ל בריש סי׳ ק״ט דכל שבטל יבש ביבש חד בתרי, תו לא נאסר גם בנתבשלו יחד, דאין איסורו חוזר וניעור ע״י הבישול כל שנתבטל ביבש ונהפך האיסור להיות היתר עיי״ש, ולכן לא מצי מיירי כאן בביצת טריפה ונבילה דהרי בטל חד בתרי ולמה לי ששים בבישול, דהרי ביצת טרפה אינה נכרת בתוך שאר ביצים, אבל אי בביצת עוף טמא או כפי המסקנא בביצת אפרוח קמיירי, שפיר בעי ס׳ דהרי היא ניכרת ואינה בטלה בין הביצים הכשרות ודו״ק.

תוכן העניינים

דור רביעי על חולין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה