דור רביעי על חולין· רבי משה שמואל גלזנר
דף צא. · פירוש ה
תוס׳ ד״ה כמ״ד גה״נ נאסר לב״נ דלמא לא נאסר אפ״ה הי׳ מקיימין שחיטה וכו׳ עכ״ל, ולפע״ד נראה דגה״נ שאני דבפירוש אמרה תורה דנאסר ע״ש המאורע, ועל כן לא יאכלו ב״י את גה״נ, אין לומר דאבות קיימו את הציווי הלזה מדנפשם, קודם המאורע ואין זה דומה לשאר מצוות ולא תעשה אף דנזכר אצלם זכר ליציאת מצרים וכדומה, מ״מ יש לכולם איזה תועלת ותיקון גוף ונפש בעצמם ואכילת מצה ואיסור חמץ תוכיח, שנצטוו עליהם עוד במצרים טרם יצאו, וכן אכילת קרבן פסח ובכולם כתיב, טעם של יציאת מצרים שלא הספיק בצקם להחמיץ ופסח ע״ש שפסח על בתי ב״י וע״כ דיש בקיומם איזה ענין חוץ מן הזכר הלזה, משא״כ בגיד הנשה דכתיב בי׳ ע״כ לא יאכלו וכו׳ וכיון דאבות לא קיימוה השבטים מנ״ל ודו״ק.