דור רביעי על חולין· רבי משה שמואל גלזנר
דף צא. · פירוש ג
ע״ש גמר׳ וטעמא מאי, לא קאי אמה שאמר ר״י דאינו נוהג אלא באחת, דהרי פשטא דקרא מורה על אחת דבכל סיפור המעשה רק מירך אחד דיבר, אבל בעי וטעמא מאי, על דעת מכרעת של ימין, וכן פרש״י ז״ל במתק לשונו הזהב ״וטעמא מאי פשיטא לי׳ לר״י דשל ימין״, ור״ל דהא דנוהג באחת לא בעי טעמא דהרי רק באחת נגע ותקע ירכו האחת כפשטא דקרא, אלא דלפ״ז פלא והפלא על מה סמכו חכמים דס״ל דנוהג בשניהם דמה שאמר בגמר׳ ורבנן מאחוריה אתא ונשי׳ בתרווייהו, אין זה מספיק כלל ללקות על תרווייהו, על השערה כזו בלי שום רמז בקרא ונגד פשטות הכתובים, ולא עוד אלא שהיא ג״כ נגד הקרא דויאבק איש עמו, הכי דרך המתאבקים כן הוא, אתמהה? וגם זאת לפלא בעיני למה להו למימר מאחורי׳ אתא, והלא גם מלפנים מצי לנשי׳ בתרווייהו בשתי ידיו, ביד ימין את של שמאל, וביד שמאל את של ימין. שוב ראיתי שהמהר״ם שיף ז״ל נתקשה בזה ותי׳ דמלפנים אין דרך לשום שתי ידיו למטה, דאז את שכנגדו יגבור עלי׳ מלמעלה עיי״ש, ונכון הוא אלא דאז יותר קשה מה ראו על ככה לומר מאחורי׳ אתא ונשי׳ בתרווייהו ולא עוד אלא דגם על דרשת ר״י ״דהירך״ יש לתמוה דאם פשיטא ליה מכח פשטות הכתובים דרק באחת נגע ותקע ירכו ואפשר בשל שמאל כמו בשל ימין, אז האי הירך דכתיב בציווי אין בו הכרע כלל דשל ימין הוא, דהרי קאי האי ה״ה הידיעה על אותו הירך שנגע בו.
והלב ארי׳ וק״ז בעהחת״ס ז״ל הביאו כאן דעת הזוה״ק שגה״נ מן שס״ה גידין מכוון ללאו דשתי אחיות מן שס״ה ל״ת, ושרו של עשו לא הי׳ יכול לו עד שהגיע להאי גיד, וא״כ הוא, ודאי לא נגע רק באחת ולא בשתיים, אלא דבמד״ר שציינתי כבר לעיל איתי, דר״י אומר באחת מהן נגע ואחת נאסרו ור׳ יוסי אומר באחת נגע ושתיהן נאסרו, אלא דאח״כ כתב שם אית תנא הדעת מכרעת שהוא של ימין כר״י, ואית תנא הדעת מכרעת שהוא של שמאל כר׳ יוסי, מ״ד של ימין ויגע בכף ירכו, ומ״ד שהוא של שמאל כי נגע בכף ירך יעקב עכ״ל, ועיין במפרשי המדרש שם, זה בכה וזה בכה הגהות ותיקונים, אבל מדברי כולם עכ״פ זה יצא ברור דליכא שום מ״ד דבשניהם נגע, אלא דמ״מ נאסרו בשניהם. ועפ״י המקובלים ניחא דהרי בבהמה וחיה ודאי אין האברים והגידים מכוונים למספר רמ״ח ושס״ה כמו באדם, כי היכי דנימא דהאי גיד שנגע בו ביעקב תאסר כנגדו בבהמה ולכן כיון דנאסר ע״ש המאורע נאסרו שניהם, אבל דעת חכמי תלמודנו קשה להלום וד׳ יאיר עיני ודו״ק היטב.
שוב נתיישבתי שיש ליישב תלמודנו עפ״י דברי המהר״ם שיף שהבאתי לעיל, דאין דרך המתאבקים לשום שתי ידיו למטה, דאז שכנגדו ינצח אותו למעלה, אלא דבזה לא הועיל אלא לתרץ למה צריכין למימר דמאחרי׳ אתא, אבל עדיין קשה מנ״ל באמת דנשי׳ בתרווייהו, אבל עפ״י דברים י״ל דהאי סברא גם איד אחת איכא למימר דבמתאבק פנים אל פנים גם ידו אחת לא מצי להשפילו למטה מטעם שכתב המהרמ״ש ז״ל, ולכן ס״ל לחכמים דר״י דע״כ לומר מדאחרי׳ נשיי׳ וכיון שכן מסתמא לא חס עליו להכותו רק ביד אחת על ירך אחת רק בשתי ידים על שתי ירכות, והוא הנכון ודו״ק.