דור רביעי על חולין· רבי משה שמואל גלזנר
דף פט. · פירוש ב
עוד שם א״ר ואי תימא ר״י גדול מה שנאמר במשה ואהרן ממה שנאמר באברהם. באברהם כתיב ואנכי עפר ואפר ואלו במשה ואהרן כתיב ואנחנו מה. הכונה בזה דענין ענוה בגדולי עולם העומדים בראש המין האנושי אין להבין בפשיטות שמדמה שקר בנפשו, שהוא פחות וגרוע במדרגה מחוטבי עצים ושואבי מים, כי אין זאת בגדר מציאות שיטעה בכך, ואיך נבין הא דכתיב במשה שהיה ענו מכל האדם אשר על פני האדמה. אבל הענין הוא כך דכל מה שהאדם יותר מסתכל במושכלות ומגיע למדרגת דע את אלקי אביך, להכיר גדולות הבורא ב״ה, יותר מבין שפלות עצמו, כי לעומת גדולת ונצחיות הבורא ב״ה. מה אנוש כי תזכרנו ובן אדם כי תפקדנו, וממילא בטלו כל המדרגות של בני אדם בעיניו, כמו שלעומת עשרו של מיללארדער לא יחשבו מי שיש לו מאתים, שהוא קרוב יותר לעשרו ממי שיש לו רק מנה ואעפ״כ שניהם לעניים גמורים שווים יחשבו. ועיין במד״ר ריש ויקרא דקרא לענותנותי׳ דמשה רבינו דעת, וקאמר שם דעת חסרת מה קנית, דעת קנית מה חסרת, ובהצעתינו מובן היטב כי ענותנותי׳ דמשה היה נצמחת מדעתו דכתיב גבי׳ אשר ידעו ה׳ פנים אל פנים ולעומת גודל השגתו היה אומר על עצמו ונחנו מה דלא נחשב לכלום, אבל אברהם דלא היתה השגתו גדולה כ״כ כהשגת משה רבינו, כתיב בי׳ ואנכי עפר ואפר והבן.