דור רביעי על חולין· רבי משה שמואל גלזנר
דף פג: · פירוש ג
עוד שם גמרא, דא״ר זירא השוחט צריך שיתן עפר למטה ועפר למעלה, שנאמר ושפך את דמו וכסהו בעפר, עפר לא נאמר אלא בעפר וכו׳, ופרש״י ז״ל עפר למטה ולא על קרקע קשה. רצה לשלול בזה פי׳ התוספ׳ דאמרו בסוף ד״ה צריך שיתן, דצריך עכ״פ הזמנה בפה דגם עפר למטה בכלל המצוה. ולעיל דף ל״א ע״א כתב רש״י ז״ל ב׳ הפירושים. ולפע״ד ב׳ דעות אלו תלויים בפירוש דברי ר׳ זירא דלפי פשטות הדברים דרש ר״ז האי בעפר דבעינן שיכסהו מלמטה ומלמעלה בעפר לאחר ששפך את דמו, וזאת אי אפשר רק ע״י גרירה אלא דא״כ חסר בקרא הגרירה דהול״ל ושפך את דמו על הארץ, וגררו משם וכסהו בעפר, וכיון דלא כתיב הכי, אנו דנין דאפשר לקיים וכסהו בעפר ע״י שיתן תחלה עפר על הארץ למטה, וישחוט עליו ואח״כ יכסנו מלמעלה וא״כ הוא בעינן עכ״פ שיזמין בפה העפר דלמטה דמעיקר המצוה הוא שיעטוף בעפר לאחר ששפך אלא דאם הזמין עפר דלמטה בתחלה די בכך. אבל יש לפרש דר״ז דרש האי בעפר אשלפניו נמי והוה כאלו כתיב ושפך את דמו בעפר וכסהו בעפר, דגם השפיכה תהי׳ לתוך עפר, וא״כ לא בעינן שום הזמנה אלא אם איכא שם עפר תחוח לשחוט לתוכו, מקיים בזה קרא דכתיב ושפך את דמו בעפר ונראה פירוש זה השני יותר מן הראשון, מדהביא ר״ז האי ושפך את דמו שהוא לפירוש הראשון ללא צורך כלל כמובן. ולעיל דף ל״א השמיט באמת האי ושפך את דמו אלא דשם מקצר במאמרו משום דאינו עיקר מקומו. אלא דבשו״ע יו״ד סימן כ״ח עושה האי דעה דצריך הזמנה בפה לשיטה העקרית, ועיין עוד לקמן.