דור רביעי על חולין· רבי משה שמואל גלזנר
דף פא: · פירוש ג
עוד שם גמרא ורשב״ל אמר כיון דכי אתרו בי׳ פטור כי לא אתרו בי׳ נמי פטור עיין בהגהות מהרש״ש ז״ל שכתב דבזה מתורץ מה שהקשה לי׳ ריו״ח לר״ל, זו אפילו תשב״ר יודעים אותה, דהא טובא אשמעינן דאפילו לא אתרו בי׳ נמי פטור. ויפה העיר וכן נרמז זאת ברש״י ז״ל בד״ה פעמים שכתב ״ולר״ל כיון דאלו אתרו וכו׳״, ולא ציין ציון ודבור מיוחד על ״ור״ל אמר״ הרי דמפרש האי ור״ל אמר דלאו ר״ל השיב כן לריו״ח אלא דמסדר ש״ס מתרץ ר״ל, כי היכי דלא תקשה עליו והוא מוכח ממה דלא אמר, אמר לי׳ ר״ל לריו״ח כמו לעיל. אמר לי׳ ריו״ח לר״ל ובזה מובן דאמר ואזדו לטעמייהו דלכאורי׳ כיון דלאו ר״ל קאמר האי כיון דאלו אתרו בי׳ וכו׳, אין כאן פלוגתא מפורשת בין ר״ל לריו״ח. אבל אם דלתרץ קושי׳ ריו״ח קאמר הרי הוא כמו שמפורש כן בדברי ר״ל דפליג בזה אריו״ח. ולפי מה דמסיק בפרק אלו נערות דבחייבי מיתות שוגגין פטורין, כ״ע מודים כמו שהביא מהרש״ל כאן, צ״ל דריו״ח בעצמו לא קאמר לר״ל רק זו תשב״ר יודעים אותה ותו לא מידי רק הש״ס מפרש דבריו דכונתו על אתרו בי׳ ולהקשות על ר״ל קאתא, אבל לפי המסקנא דאלו נערות אדרבה, גם בלא אתרו בי׳ קאמר ריו״ח דתשב״ר יודעים אותה, מדתנא דבי חזקי׳, ור״ל לא חש להשיב על זה, כיון דבאמת איכא תנא דפליג אדבי׳ חזקי׳ עיין בסוגי׳ ותוס׳ שם ודו״ק.