אור ברסלב
דור רביעי על חולין דף סט: › פירוש ג

דור רביעי על חולין· רבי משה שמואל גלזנר

דף סט: · פירוש ג

פירוש ב

תוס׳ ד״ה ר״ה והא דאר״י דמותר להטיל מום בבכור קודם שיצא לאויר העולם וכו׳, והיינו דלא כר״ה עכ״ל וכתב מהרש״א ז״ל ולא דמי׳ להא דמחתך ומשליך דמעולם לא חל קדושה עלייהו ובגמר יציאת הרוב לתנייהו אבל הכא בגמר יציאת הרוב חייל עלי׳ מיהא קדושת בכור בעל מום, וא״כ למפרע עביד איסורא שהטיל בו מום עכ״ל, ותמהני הלא לקמן בדף הסמוך בתוס׳ ד״ה מאי לאו מחתך ומניח בסוף דבריהם הקשו כן באמת, דלמה לא קשי׳ לי׳ אמחתך איך מטיל מום, ותרצו דמצי לאוקי בנפל או מחתך קודם שיצא לאויר העולם. וכפי הנראה היה סובר המהרש״א ז״ל דהתם לא קשי׳ להו על מחתך דרישא, אלא על הא דמקשה מאי לאו מחתך ומניח, ואמאי לא יקבר ונתקשו למה לא פריך איך מחתך ועושה בו מום, וע״ז חרצו דלא פסיקא לי׳ להקשות כן, דאפשר לאוקמי בדוחק, אבל לפי האמת ודאי דלא מוקמינן מתניתין דוקא בנפל או במחתך וקודם שיצא לאור העולם, אלא גם בבן קיימא והוציא אבר מותר לחתוך, וע״ז מוכרח מהרש״א לתרץ דשאני הכא דלתנייהו, ויפה כתב לפי שיטת התוס׳. אבל אני אומר דאם נחתו התוס׳ לסברא זו, דבלתנייהו לא אמרינן אגלאי מלתא למפרע לחייבו משום מטיל מום, לא היה להם להקשות כלל, לא הכא על ר״ה מדר״י, ולא לקמן אקושי׳ הגמרא דפריך אמאי לא יקבר ולא פריך על הטלת מום, דאיזו סברא איכא דבלתנייהו לא אמרינן אגמל״מ דהוה קדוש אז כאשר יצא לחוץ, ע״כ משום דאמרינן דאדבר המסתלק לא מהני אגמל״מ, אלא עתה מהני הגילוי לעשות כל האברים קדושים וא״כ האי הטלת מום נמי ליתא בעולם כדי לחייבו עתה, דמה לי אם האבר ליתא בעולם או המעשה אשר עליה אני דן נעשה מכבר וליתא עתה בעולם. ולפ״ז למ״ד דאגמל״מ גם בדבר המסתלק כמו בחולץ למעוברת לר״י, ובנתקנח הדם בין סימן לסימן בניתז על הדלעת, למאן דמהני שם החליצה אף דליתא המעשה בעולם בשעת הגילוי, וכן הדם אע״ג דליתא בעולם עתה בסוף שחיטה, מ״מ הדלעת הוכשר מצד אגמל״מ דהיה דם שחיטה, א״כ ה״נ ע״כ לאמר גם הכא על האבר שיצא אע״ג דעתה ליתא בעולם, מ״מ אגמל״מ דקדוש היה, וממילא המחתך חייב משום מטיל מום, וא״כ קשה כל הני אמוראי, ר׳ יוחנן ואביי, דס״ל דגם על דבר המסתלק מהני הגילוי למפרע איך יפרנסו המשנה דמחתך ומשליך לכלבים, ודוחק לומר דמוקי מתני׳ בנפל, כמש״כ התוס׳ רק לתרץ דהגמרא לא פסיקא לה להקשות, אבל לא לפי האמת והם יסברו כהאי דוחק גדול, וע״כ לומר דהם ס״ל כרבה דהכא דמכאן ולהבא קדוש, ר״ל דשליש קמא לא קדיש כלל, כשנחתך ורק על המעוט קמא קאמר התנא דמשליך לכלבים כמש״כ התוס׳ לקמן [ועיי׳ מה שאכתוב בזה שם]. ולפי״ז ר״ה דס״ל כאן בבכור למפרע קדוש מוכרח לסבור כר״ל וכרבא וכהלכתא בכל הני דלעיל, דאדבר המסתלק לא אמרינן אגמל״מ, דאל״כ יקשה לו המשנה איך מטיל מום בבכור ואיך משליך לכלבים אבל רבה דסובר מכאן ולהבא קדוש מצי סבר כריו״ח ואביי אפילו בדבר המסתלק אגמל״מ, ושאני הכא דשליש קמא לא קדוש ודו״ק היטב.

תוכן העניינים

דור רביעי על חולין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה