אור ברסלב
דור רביעי על חולין דף סג: › פירוש ג

דור רביעי על חולין· רבי משה שמואל גלזנר

דף סג: · פירוש ג

פירוש ב

תוס׳ ד״ה ודילמא דעוף טמא הוא, וא״ת כיון דעופות טהורי׳ מרובות ניזול בתר רובא וכו׳, ותמהני למה לא הקשו כן למעלה על כל הני מימרות דאמרו שצריך להיות בקי בהן ובשמותיהן, ולבסוף מסיק דעוף אינו נאכל אלא במסורת, ולמה לא קשי׳ להו דנסמוך ארוב טהורים, ותירוצם דיש בכמות רוב מטמאים, אינו עולה יפה לרמב״ם דס״ל דרק כ״ד מינים הם ותו לא, ולכן קושי׳ התוס׳ בעי ישוב אחר, אבל התירוץ האמיתי על הקושי׳ הלזו הוא, כי מאחר דכתיב והבדלתם בין עוף טמא לטהור, והוא מ״ע מפורש להבדיל בסימנים בין טמא לטהור, כאשר הבאתי לעיל דברי הרמב״ם ריש הלכ׳ מאכלות אסורות, הרי אמרה התורה בפירוש דלא נסמוך ארוב, אלא נבדיל ע״י סימנים בין טמא לטהור, ולכן שפיר פריך גם בביצים, דלמא בשל עוף טמא נינהו, אבל בטרפה אע״ג דגם שם דרשינן להבדיל בין החיה הנאכלת ובין החיה אשר לא תאכל, על החי״ט לתדבר״י בריש פרקן, ועיין ברש״י עה״ת, דאתא להבדיל בין נולדו בה סימני טריפה כשרה, לסימני טריפה פסולה, ועיין בחידושינו בריש פירקן, מ״מ לא נאמר דצריך לבדוק אחר היח״ט ולא נסמך ארוב, דהאי הבדלה מוקמינן בנולד ריעותא דוקא, אבל לא בסתם וזאת נרמז במה דכאן הקדים החיה הנאכלת, ולא כמו בטמא דהקדים בין עוף טמא לעוף טהור, ותדע דאל״כ לא נאכל חלב וביצים לעולם, וזה אמת לאמתו, ובזה נמצא פשר הדבר למה בנולד ריעותא דוקא מחיים לא סמכינן אחזקה דאתי׳ מכח רובא דרוב כשרות, אשר ע״ז כרכרו כמה כרכורים הראשונים והאחרונים זה בכה וזה בכה, ולא זכו להאי אמת, דמשום מצוות הבדלה שאמרו תורה אין לסמוך במקום ריעותא על הרוב, ומקום הניחו לי להתגדר בו בס״ד, האמת ודו״ק.

תוכן העניינים

דור רביעי על חולין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה